יום שישי, 8 בינואר 2021

על ההוראה

 ירדן לומדת אנימציה בבצלאל. הם הרבה בבית עכשיו כי הכל בזום ואני זוכה לראות את הדרך בה מלמדים שם ואני מאוד אוהבת. יום אחד בשבוע הם לומדים תיאוריה ובשאר הימים הם פשוט עושים. הם לומדים בעיקר מתרגילים שהם עצמם עושים והתרגילים קשים ומתאגרים. זה גרם לי לחשוב על לימודי התואר הראשון בחוגים למדעים - פיסיקה, מדעי המחשב, ביולוגיה. זה לגמרי אחרת. הכלים שאנחנו מקבלים אחרים לגמרי והלמידה היא אחרת ואנחנו לא לומדים לחקור ולא מכוונים לחשוב. בסוף התואר הראשון יצאתי עם ציונים מאוד גבוהים ועם קרוב לאפס הבנה של מה זה מחקר ומה זה מדע.

אני מדברת עם ממיע הרבה על ההוראה, כי הוא מלמד מדעים בחטיבה. גם הוא מתוסכל מהפער בין הדברים שהוא מלמד לדברים שהם לומדים ולחוסר ההטמעה. המהירות מהשטן, אני חושבת. שמתמקדים בכמות החומר שיש להעביר בזמן מסויים, החומר עובר, הילדים מקבלים חיזוקים על היכולת לשנן ופחות על היכולת לחשוב או להיות יצירתים והכי חמור - אין חיזוקים אמיתיים על הבנה, כי הבנה לוקחת זמן והיא אישית ואפשר להצליח במבחן גם בלי להבין את החומר. אני יודעת מניסיוני. החומר נכנס ויוצא ולא מוטמע ולא נשאר עם הילדים בהמשך.

לפי מה שהוא מספר לי, בספרי הלימוד יש תרגילים מקוריים כמו - לבקש מהילדים לצייר את האויר בתוך מיכל לפני ואחרי דחיסה. זה גורם להם להתעמת עם החומר ועם ההבנה שלהם ועוזר למורה להבין איפה הם נמצאים. אבל אני מניחה שאלו התרגילים שרוב המורים מדלגים עליהם כי צריך להספיק את החומר ואין זמן לצייר.

מדהים אותי כמה פיסיקה יש בלימודי האנימציה של ירדן. הם עבדו על לעשות אנימציה של כדורים קופצים, כבדים מול קלים, מתרחקים ומתקרבים, על קווים מתנודדים - זה הכל פיסיקה המשתקפת בתנועה, והמורה מלמד אותם לראות את הפיסיקה הזאת. זה מדהים. זה קשה מאוד. אבל ככה מגדלים יוצרים. בתארים ראשונים במדעים לא כל כך מגדלים חוקרים. אם יש חוקר בקהל הוא מגיע לזה למרות הדרך בה מלמדים, לא בזכות. יש המון כלים חישוביים שצריך ללמד וזה נכון - אין מנוס מהלימוד והתירגול של הבסיס. אבל במקום המעבדות המשמימות שהסטודנטים נאלצים לשחזר בהן ניסויים ידועים, צריך שיהיה מקום לחקור, לחשוב מדעית, גם בתואר הראשון. 

כשאני מלמדת אני מעודדת אותם לחשוב ולהבין. אני חושבת שאני רוצה לעשות את זה יותר. הם מגיעים אלי אחרי המכבש של התואר הראשון בו יצירתיות לא נותנת יתרון, וצריך לעורר אותם לחיים ולחשיבה. כשלימדתי תואר ראשון דיברתי איתם הרבה על תכנון ניסויים - אם את רוצה לבדוק היפותיזה מסויימת, איזה ניסוי תעשי? ראיתי שזה לא היה להם קל לחשוב בצורה הזאת אבל בסופו של דבר הם הצליחו. אני חושבת שזה טוב לחיים ולנפש, לחשוב, להבין וליצור. אבל אנחנו יותר מדי מחנכים תלמידים לעשות בדיוק מה שמצפים מהם, לענות בצורה המסויימת על השאלה, לא לסטות ממה שלמדו בכיתה, ואנחנו מאבדים חלק מאוד חשוב מהיכולת שלהם בדרך. 

אין תגובות:

פרסום תגובה

חול מועד ונופל

 זה לא היה מחולי המועד השמחים ביותר שעברתי. הוא הוקדש לכל הסידורים והקניות שנדחו בשנה האחרונה בשל הקורונה וחוסר זמן. שגיא יוצא לקדצ ביום ראש...