על הפשוטע שמעתי מעדה ק. והתחלתי לעקוב אחריה בפייסבוק. לא הבנתי מה הקשר בין הסידרה בערוץ 1 לדף הפייסבוק עד שהיא התחילה להעלות קטעים מהפרקים והבנתי שיש קשר.
כשהיא העלתה קטע מחזמר עם משי קליינשטין, נשברתי, ובשבת הורדתי את אפציקצית כאן בוקס ועשיתי בינג' של חמשת פרקי הסידרה.
אהבתי ממש!
זה מהיר, שנון, חד, מלא רפרנסים שבמקרה טוב קלטתי חצי מהם. אני מאוד אוהבת את הגיבורה הראשית והדבר היחיד שאיכזב אותי לגלות הוא שהכותב הוא זכר.
הייתי בטוחה שזאת אישה!
אבל אני סולחת לו. הוא עד כדי כך מצחיק ומרגש.
והשחקנים ממש חמודים, במיוחד זו שמשחקת את הפשוטע, אבל גם החברות והחברים שלה.
ומשי קליינשטיין פשוט מדהימה.
--
לפני כמה ימים העליתי עוד סיפור על חווית האימהות הצעירה.
סיימתי לכתוב עכשיו סיפור על השירות הצבאי שהיה כמו מסע בזמן לעצמי הצעירה. זה הזכיר לי כמה לחץ ואתגר הפעילו אותי, ואת זה שהם הרבה פחות, אם בכלל, מפעילים אותי עכשיו. זה נחמד, הרווח הזה בין הכתיבה והפירסום. נותן לי זמן בו הסיפור הופך פחות מחובר אלי. משתחרר.
--
חזרתי היום מכנס בדרום - איך נהניתי! נסעתי לשם אתמול כדי לא לקום בבוקר היום, וישנתי במלון שליד האוניברסיטה. היה לי כיף, השקט הזה והלבד. למדתי לאהוב ולהנות מהימים לפני ואחרי הכנס. בכנס דיברו בעיקר סטודנטים על עבודות מגוונות וזה היה מרתק, ומעורר השראה. גם הסטודנט שלי העביר הרצאה מאוד יפה, רק היה טיפה לחוץ, אולי בגללי, אבל הייתי גאה בו ושמחה בבחירה שלי בו. זה כיף, כשסטודנט מדבר, גם כי הוא מדבר וגם כי אני לא. :-)
פעם לא הבנתי את זה, איך חוקר מעדיף שסטודנט שלו ידבר במקומו? עכשיו אני מתחילה לחשוב שזה הטוב מבין העולמות - גם המעבדה מיוצגת בצורה טובה, גם הסטודנט צובר ניסיון ונקודות, וגם אני לא צריכה להרצות. אין טוב מזה. :-)
יאללה, אני הולכת לראות את הפרק השישי של הפשוטע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה