כנס

 אוכלת ארוחת בוקר לבד בבריכה של המלון

הכנס התחיל אתמול בערב בהרצאה מצויינת וכל כך שונה מההרצאות שאני רגילה לשמוע. הגעתי בטיסה שיצאה בשש ורבע מהארץ כך שלא ישנתי כל הלילה וזה הלחיץ אותי לפני. אני לא אוהבת לא לישון. זה באמת היה מאוד מעייף, אבל לא נורא מאוד. במטוס פגשתי את משתף הפעולה בזכותו הגעתי לנושא הזה ולכנס הזה. הוא צעיר ממני בכמעט עשר שנים ואני כל הזמן לומדת ממנו. גם על הנושא אותו אנחנו חוקרים וגם על ההתייחסות לחיים ולמדע.  יש בו משהו שליו ושלם שאני רוצה למצוא בעצמי. אני חושבת שהוא שלם עם עצמו ואפטימי. דיברנו הרבה בדרך והשיחות איתו וההרצאה המצויינת חידדו לי דברים שכדאי שנעשה. 

---

חזרנו הביתה. הכנס היה נפלא. מרתק מדעית וחם ונעים אנושית. ממיע הצטרף אלי, שמע את ההרצאה שלי ואהב, וגם האחרים אהבו. הקטע האהוב עלי היה כשניגשתי לאחד משני המרצים שהכי נהניתי מההרצאה שלהם ושנינו אמרנו ביחד: ממש אהבתי את ההרצאה שלך! :-) יום אחרי הכנס נסעתי עם ממיע לפרק פליטביצ'ה

עם המון מפלים יפייפיים. היה פשוט מדהים. ולמחרת נסענו למכון ימי בסיבניק, ויצאנו בסירה מחקר לים הפתוח. החבר שלנו עצר ליד אי קטן וקפצנו למים הכחולים והעמוקים מהסירה. זה היה מושלם.

בדרך הביתה רבנו, אבל זה היה ריב מאוד מלמד. כואב מאוד ומלמד מאוד. אני מרגישה שאנחנו כמו לוחות טקטוניים שזזים עכשיו. משהו משתפר לטובה, אבל זה לא קל כשזה קורה. אני מבינה אותו הרבה יותר מפעם ורואה את האהבה שלו אלי יותר מתמיד. יש לנו מה ללמוד ולשפר ולהתקרב, אבל אנחנו במסלול הנכון.

בראש השנה אחי ואחותי ביקרו אותנו והיה כיף מתמיד. רגוע טעים, חמים ונעים, כמו שראש השנה יכול להיות. 

מאחלת לעצמי שנה בדיוק כזאת. כמו קרואטיה, וכמו ראש השנה, מלאה באהבה, התרגשות מדברים ישנים וגילויים של דברים חדשים. שנה טובה לכולם!