אתמול היה ליל הסדר והיה הרבה יותר נחמד ממה שציפיתי. היינו אצל אחות של ממיע והרגשתי בבית. לא ציפיתי לזה, אבל כך הרגשתי. צחקתי, קראתי, הקשבתי, אכלתי, שרתי, ושמחתי. הייתי אני וזה לא מובן מאליו בחגים משפחתיים.
אני מתחילה לחבב מאוד טפיוקה. בפעם הראשונה פגשתי אותה בכנס באילת והיא מאוד התחבבה עלי. בפעם השניה אכלתי אותה בארוחת ערב אצל חברים והתפלאתי לגלות שאפשר להכין אותה בבית והיא יוצאת מצויין. ואתמול היא הוגשה כקינוח עם פירות והחלטתי שהיא צריכה להגיע אלינו הביתה.
ממיע וליאור רואים עכשיו את המשחק של מכבי תל אביב מול ז'לגיריס. כרגע 54-52 לז'לגיריס, והמצב מדאיג. אם מכבי תנצח היא תבטיח את העליה שלה לשלב הבא, ואם לא, פחות. זה בבית של ז'לגיריס וזה הסיכוי שלה לעלות לשלב הבא, כך שלשתי הקבוצות יש הרבה רצון לנצח.
בתחילת השבוע הייתי בכנס אבולוציה שהיה באוניברסיטה שלנו. הוא אורגן בצורה מצויינת והיה ממש נחמד. לפני הרבה שנים נתתי בהרצאות בכנסים סימנים, מהשתתפות בלבד, דרך פוסטר, דרך הרצאה מאבסטרקט, להרצאה מוזמנת, לקי-נוטס. עדיין לא יצא לי לתת קי-נוטס בכנס, זה יכול להיות נחמד מאוד, אבל הפעם הם שידרגו את ההרצאה מהאבסטרקט ששלחתי לאורך של הרצאה מוזמנת, וזה היה מאוד נחמד כשלעצמו. לקחתי את הזמן להסביר את הרעיון שמאחורי המחקר שלנו ובכלל, להסביר כל דבר שאנחנו עושים הכי ברור שאני יכולה, וזה עבד. היה לי "וואו" מהקהל באמצע ההרצאה, המון שאלות בסוף ההרצאה, כמו שאני אוהבת, והרבה אנשים שניגשו אלי אחרי ההרצאה להגיד לי כמה הם אהבו. שני הסטודנטים שלי הציגו פוסטרים ושכחתי להגיד את זה בהרצאה שלי, אבל בכל זאת הקהל ביקר בפוסטרים שלהם והסטודנט שלי זכה בפרס על הפוסטר המצטיין. המרצה המקסימה מהקי-נוטס באה ואמרה לי כמה אהבה את ההרצאה שלי, שהסטודנטים שלי מעולים ושאנחנו הקבוצה האהובה עליה. אי אפשר לבקש יותר מזה, זה הכי טוב שיש.
יש אוירה מאוד טובה במעבדה בזמן האחרון. הם עובדים יפה ומתקדמים וחברים נורא טובים אחד של השני. רואים שהם נהנים וזה נהדר.
מכבי הפסידה, אבל נראה שבכל זאת עלתה לפלייאוף. כנראה שלא ממקום טוב במיוחד, אבל עולה. זה גם משהו.
מה שקרה בשעה ומשהו האחרונים הוא שבאמצע הפוסט המכובד הזה, נדדתי לבדוק את השיעור הבא שני מלמדת, ולבנות את שתי ההרצאות הבאות שאני מרצה. הסמסטר הזה מאוד עמוס בהרצאות, סדנאות, וקורסים שאני מעבירה ללא הפסקה. מזל שאת רובם כבר בניתי ויש לי את המצגות. מצד שני, זה קצת פחות מלהיב להרצות את אותה הרצאה פחות או יותר, כמה פעמים.
דיברתי על זה עם ירדן היום, על זה שצריך למצוא את הדבר שמלהיב ומרגש אותנו כל הזמן מחדש. לא טריוויאלי בכלל. לילה טוב לכולם!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה