נוסטלגיה זה טוב? סוף סמסטר.

נוסטלגיה היא מונח שטבע רופא שוויצרי בשם יוהנס הופר במאה ה17. המונח תיאר במקור את תשוקת החיילים השוויצריים לחזור לביתם בעודם נלחמים. המילה עצמה מקורה בשתי מילים יווניות: נוסטוס (שיבה הביתה) ואלגוס (כאב). המילה העברית לנוסטלגיה היא 'רפקת', מלשון התרפקות על העבר שהיה ואבד. (כל הציטוטים מ - ד"ר דני דרבי, https://www.cognetica.co.il/nostalgia/)

לפעמים מתכווץ לי הלב כשאני שומעת מישהי אומרת שהיא פוגשת את אמא שלה, או עושה דברים עם ההורים שלה. אני מתגעגעת, והגעגוע לא חולף עם הזמן.

היום ראיתי סרט חמוד של נטפליקס, "מותר לאהוב". על ילדה שאוהבת ילדה שאוהבת ילד שאוהב. זה הזכיר לי את גיל 17, ממש את החוויה של הגיל. את הקסם, שברון הלב, את התחושה שהכל פתוח ולא ידוע והרבה לא מובן. יש משהו מקסים בגיל הזה.

נוסטלגיה נחשבת ל"מרירה מתוקה"- מתוקה כי היא מאפשרת לנו לחיות מחדש רגעים טובים מהעבר, מרירה כי היא מזכירה לנו כל פעם מחדש שאותם רגעים לעולם לא ישובו.

הקטנה שלי עברה טסט השבוע והגדול עבר תיאוריה. שמחה גדולה אצל כולנו. אתמול היה הכינוס המחלקתי השנתי שלנו, פעם ראשונה בתור ראש חוג וזה היה מיוחד. ביקשתי מהקטנה שתשיר את השיר של אבבא, תודה על המוסיקה, במילים שכתבתי עם מצגת של כל הצוות של החוג שאני כל כך מודה לו. זה היה מרגש כל כך. ביקשתי מחבורת סטודנטים שבחרתי בקפידה להכין תוכנית הפעלה חברתית וזה היה פשוט מושלם. הם שלחו חידון שדרש שסטודנטים ישאלו סטודנטים שהם לא מכירים שאלות כדי למצוא מכנים משותפים - ולהפתעתי הגמורה סטודנטים באמת מילאו את החידון! הם רקדו בהפסקות ועשו קהוט מאתגר בסוף עם משחקי פנטומימה והיו פשוט מעולים! גם ההרצאות והפוסטרים היו מצויינים. זה היה יום מיוחד. סיום נהדר לסמסטסר ולרבעון הראשון שלי כראש חוג.

בעבר נהוג היה לחשוב שנוסטלגיה עלולה לפגוע באנשים שחווים אותה תדיר, מכיוון שהם לא נוכחים בהווה ובעצם משתמשים בעבר כמעין בריחה מהתמודדות עם הקונפליקטים העכשוויים שלהם.

כשאני מסתכלת על האלבום המודפס של 2011 אני מרגישה רגשות מעורבים. עשינו כל כך הרבה דברים ממש מגניבים - היה לנו מנוי בדיסנילנד שהיתה פחות משעתיים נסיעה מהבית, עשינו קמפינג ביערות של קליפורניה, סופי שבוע בחוף של ניו ביץ', מסיבות יום הולדת בבריכה הקפואה מתחת לבית, המון חברים לילדים ולנו, הורים של החברים של הילדים שממש נקשרנו אליהם, חברים קרובים במעבדה, והיינו צעירים ובתנועה. אני מאוד שמחה שעשינו את זה, אבל זה מרגיש לי רחוק, לא נגיש בחוויה.

בשנים האחרונות, לעומת זאת, יותר ויותר מחקרים הראו שלנוסטלגיה יש גם יתרונות רבים על אלו שחווים אותה. בין היתר, נוסטלגיה מהווה גורם מייצב עבורנו, היא עוזרת לנו לחוות את עצמנו כבעלי עבר, הווה ועתיד רציפים וקוהרנטיים. באחד מהמחקרים הללו הוצגו נותנים שהראו שזיכרונות נוסטלגיים רבים נוגעים למערכות יחסים משמעותיות עם אנשים אחרים. זיכרונות כאלו יכולים לתרום ולנחם את האדם בזמני משבר וקושי.

חופשת סמסטר התחילה. לא בדיוק חופש כי אני צריכה לטפל בהרבה דברים לקראת הסמסטר השני, לקראת ההרצאות שלי בפברואר, לקראת גרנטים שאני רוצה לכתוב, הנחיה, מאמר לפרסם. אבל יש רוגע. הסמסטר הראשון שלי בתור ראש חוג עבר בשלום ואפילו בהצלחה. התפקיד מתאים למי שאני. סטודנטית שלי הראתה לי משהו שהיה כתוב על סוג האישיות שלי:

These qualities combine to create individuals who are able to inspire and invigorate others, who people actually want to be their leaders, and this in turn helps Commanders to accomplish their often ambitious goals that could never be finished alone.

 
זה נתקע לי בראש. תמיד עבדתי לבד, עד שהקמתי את המעבדה שלי ולמדתי לעבוד עם עוד אנשים. עבדתי לבד כי רציתי שדברים יהיו בדיוק כמו שאני רוצה. מאז שהקמתי את המעבדה למדתי לעבוד עם אנשים ואחד השיעורים הכי חשובים היה שאם אני נותנת לסטודנטים ולחוקרים שאני עובדת איתם מקום להביע את עצמם, וחופש להגשים את עצמם, הם מביאים אותי למקומות שיכולתי רק לחלום עליהם כשעבדתי לבד. זה עוד יותר נכון ברמה של החוג. הכינוס היה כל כך טוב כי מצאתי את האנשים שיעשו אותו מדהים ונתתי להם חופש לעשות מה שהם ראו לנכון. החלום נעשה הרבה יותר גדול כשהוא משתלב בדימיון והיצירתיות של אנשים אחרים.