יש כנסים שהם פשוט יפים לנפש. מדע מעולה ואנשים נפלאים. זה היה כנס כזה.
טסתי דרך וינה וישנתי במלון מוקסי בשדה התעופה. לא אוהבת את המלונות היומרניים האלו, שמנסים להיות מגניבים וכותבים כל מיני כתובות כאילו מגניבות, מכוונות לצעירים, למשל על לקחת סלפי במעלית ולשתף באינסטגרם. אבל כשרוב הקהל בגיל 40+ זה די מגוחך. אני צריכה להעביר מסר ברור בקשר למלונות האלו לסוכן הנסיעות שלי. זה סטייל שהתחיל בשנות האלפיים המוקדמות כדי לשמח את המילניאלס, אבל הם לא ישנים במלונות האלו. אנשים כמוני ישנים בהם ומתבאסים. יש להם את התחושה האפילה של אכסניות הנוער המפוקפקות של פעם, עם חוסר התייחסות של הצוות שעסוק בדברים אחרים, ומחיר של מלונות יוקרה. לא ממליצה בכלל.
בכל מקרה, אחרי וינה הגעתי לזדאר היפיפיה. הלכתי ארוכות על החוף אבל לא בא לי לשבת לבד באף מסעדה אז קניתי אוכל בסופר וישבתי איתו מול הים:
בשנתיים האחרונות ניסיתי לחפש את החלבונים שלמדתי עליהם בכנס, מצאתי אותם אבל למדתי שאני לא יכולה לחקור אותם בקיפוד הים בגלל בעיות טכניות. פרסמנו כמה מאמרים מאוד יפים של דד-אנדס כאלו, אבל הרגשתי שלא באמת התקדמתי. אבל הכנתי הרצאה ממש יפה ומסודרת עם כל מיני דברים שלא הראיתי להם לפני שנתיים. בכל זאת, למרות ההרצאה הטובה חששתי שלא אהנה בכנס כמו שנהניתי אז, כי אין כמו פעם ראשונה. במיוחד אחרי שהבנתי שאני לא יכולה להמשיך בכוון שהכנס הקודם הוביל אותי אליו.
אבל כבר בהרצאה הראשונה הבנתי שהגעתי למקום הנכון. ההרצאה היתה מהממת, מלאה בדברים חדשים ומעניינים וממש נהניתי ממנה. מעבר לזה - המשתתפים שהיו בכנס הקודם ממש זכרו אותי ושמחו מאוד לראות אותי. אני לא כל כך זוכרת פרצופים אז הייתי צריכה לעשות עבודת שחזור אבל בסופו של דבר נזכרתי בכולם.
היום הראשון היה נהדר, ואני הרציתי בסופו. הייתי ממש חמודה, אם אני יכולה להגיד את זה על עצמי, עם הומור, ושקפים מדוגמים עם המחשות ויזואליות והם ממש אהבו. כל הזמן באו אלי אנשים ואמרו לי איזו מערכת יפה יש לנו, שההרצאה היתה מרתקת, ושאלו שאלות. זאת לא הפעם הראשונה שאנשים ממש מתלהבים מהרצאה שלי, אני חושבת שאני קצת סטנדאפיסטית, למרות שהיה קשה להצחיק אותם, אבל למדתי להרצות בצורה מעניינת וטובה וזה עבד. סטודנטית של חבר אמרה לי שבקבוצת הסטודנטים דיברו על ההרצאה שלי בהתלהבות וזה שכנע אותי שבאמת היה טוב.
מה שמיוחד בכנס הזה, הוא שהאנשים פשוט נחמדים, בלי קשר לכמה חשובים ומצליחים הם. היה לי מרתק ומעניין, למדתי המון ונהניתי נורא והיום יצאנו לשייט על ספינה.
הספינה עצרה באמצע הים וקפצנו למים (או ירדנו אליהם בסולם) והיה ממש נעים ומיוחד.
בדרך חזרה דיברתי עם המארגנת של הכנס והיא סיפרה לי על המסלול הלא שיגרתי שלה. היא ממש חמודה בעיני. דיברתי עם חוקרת פינית מצליחה שסיפרה לי על האי הקטן שהם רכשו ואליו היא שטה כשהיא צריכה שקט. מסתבר שבפינלנד יש אלפי איים קטנים ולקנות אי הרבה יותר זול מאשר לקנות דירה בישראל.
מדע נעשה בידי אנשים ויש כנסים שהם כנס נשמה, כמו הכנס הזה. מאוד שמחה שנסעתי למרות החששות, כי היה שווה כל רגע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה