היום היה הכינוס השנתי של החוג שלי והיה פשוט נפלא.
היה נפלא כי זה היה אירוע קהילתי. קהילתי כי כל החוקרים בחוג עזרו בהכנות לכינוס, וסטודנטים השתתפו בחלקים שונים בצורות שונות, וההרצאות היו מצויינות ושני הסטודנטים שלי זכו במקום הראשון להרצאה ולפוסטר המצטיין. :-)
דווקא השנה הייתי בטוחה שאין לנו סיכוי כי כל הסטודנטים מתחילים פרוייקטים חדשים ואין לנו אף פרוייקט קרוב לפירסום. אבל ההתלהבות של שני הסטודנטים האלו והרעיון המקורי שהם הציגו סחפו את הקהל. זה עשה לי ממש טוב והפתיע אותי.
לא ידעתי שהם זכו, לקחתי מהחוקרות שאירגנו את ההצבעה את תעודות המנצחים וקראתי אותם, כמו באוסקר, בלי לדעת מה עומד להיות. פרס שלישי, פרס שני, ו... הסטודנט שלי. פעמיים. ממש התרגשתי.
בתחילת התפקיד שלי כראש חוג, רציתי ליצור תחושת קהילה בחוג, כמו שהרגשתי בפוסט. תערובת של חברות ומצויינות מדעית. היום הרגשתי שזה קורה. אני חושבת שזה קרה דווקא בגלל שביקשתי עזרה ולקחתי צעד אחורה. התערבתי כמה שפחות, ורק כששאלו אותי, אפשרתי לכל מי שעזר להחליט על החלק שלו וזה יצא נפלא. אני מתחילה להתרגל לאפשר לדברים שאין לי מושג איך עושים להתהוות. מוותרת על שליטה בפרטים, ונשארת עם התמונה הגדולה. ונראה לי, שכולם נהנו. זה היה בדיוק כמו שצריך.
בנוסף, אתמול התקבל לנו מאמר לעיתון טוב בהתפתחות. באופן מוזר, מאמרים שאנחנו שולחים לעיתונים יותר נחשבים מתקבלים יותר בקלות מאשר מאמרים שאנחנו שולחים לעיתונים פחות נחשבים. אני חושבת שזה בגלל שהמאמרים יותר טובים, אבל יכול להיות שהעיתונים הנחשבים יותר נחמדים?
מה שמאוד חימם לי את הלב זה שקוליגות שלי באו אלי ואמרו לי שמה שאנחנו עושים ממש מדליק ומעניין. אני חושבת שזה נכון, ואני חושבת שזה קרה כי התחלתי לאפשר לעצמנו ללכת מחוץ לתלם. היו כל מיני הזדמניות וגם אילוצים לשינוי כיוון והתחלות חדשות שפשוט אמרתי להן כן. והיה לי המון מזל עם אנשים טובים. במעבדה ומחוצה לה. מזל ענק.
אני עדיין לא יודעת לאן הכיוונים האלו יובילו אותנו ואם נצליח להגיע לאן שאנחנו רוצים להגיע, אבל המסע עצמו מרגש ומעניין.
שגם החדשות יהיו יותר טובות, אמן!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה