יום שבת, 18 במאי 2024

באיזה ז'אנר אנחנו?

 המילים של חברתי, על להרים את הראש מעל הז'אנר בו אנחנו חיים נשארו איתי הרבה אחרי שקראתי את הכתבה.

האם אנחנו כמו הגיבורה של הספר (שלא קראתי): "סטאק לכודה בתוך הז'אנר הבורגני־ריאליסטי, שלפיו היא מבינה את סיפור חייה. לעומתה, לקוראים קל לזהות שהז'אנר הוא בכלל דיסטופיה פוליטית. כל הסממנים לכך נמצאים בכל מקום".

אני מקווה שלא. 

אני קוראת את הספר "אושר לאנשים לא מאושרים" של רענן שקד, ומאוד נהנית ממנו. קניתי אותו בחופשת פסח כשנכנסתי לחנות ספרים לקנות לבת שלי ספר שביקשה ולעצמי, ספר שחברתי המליצה אליו ("הקיר", התחלתי ולא המשכתי. היה לי קודר מדי, אבל אני מתכננת לחזור כשאהיה פחות טרודה.). הספר, כמו ששמו מעיד עליו, הוא אוסף דברים שעוזרים לרענן שקד להעלות את סף האושר שלו במידה מסויימת והוא חולק אותם איתנו. אני מאוד אוהבת את חוסר היומרנות של הספר. אני מרגישה שהוא מדבר על החיים שלי ומזדהה עם הרבה מאוד דברים שהוא כותב. 

אחד הפרקים שקראתי היה על החששות שהיו בניו יורק ולונדון של סוף המאה התשע עשרה מהתרבות גללי הסוסים ברחובות הצפויה כתוצאה מהגדילה באוכלוסית הערים. הם חישבו שתוך עשור יגיעו הגללים של הסוסים לגובה 3 מטרים, ועד 1950 לגובה 9 מטרים! מה שהם לא ידעו ב1898 הוא שהמכוניות העצמאיות יחליפו את הסוסים ויפתרו את הבעיה הנוראית של הגללים. 

אני ממש מקווה לנס שישנה את מסלול ההתנגשות שנראה שעליו אנחנו נמצאים. משהו שאנחנו עדיין לא רואים ויתגלה או ישתנה בקרוב. 

גנץ מדבר עכשיו בטלוויזיה ואומר דברים רבים על כל מה שלא עובד, אבל לא ברור לי מה הוא רוצה להגיד. יש לו חלום, אבל לא ברור איך החלום הזה יתגשם. אולי גם גנץ רוצה נס. זה נשמע כמו אולטימטום. עוד אחד. אני לא כל כך מבינה מי איתו שהוא יכול להפעיל לחץ אמיתי על נתניהו. מוזר לי שהוא עושה את זה בטלוויזיה ולא מול נתניהו ישירות.  

היום נפגשתי עם חברה אהובה ושתינו הסכמנו שאם היינו מקבלות את הבעלים שלנו כמות שהם ולא מנסות לשנות אותם ב25 השנים האחרונות אולי היה לנו קצת יותר טוב איתם. אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא!

השבוע מתחילים שלושת השבועות הכי עמוסים בסמסטר הזה ואני מקווה לעבור אותם בשלום. הרצאות בקורסים ובכנסים ודי צפופות. שיהיה לי בהצלחה!

ופיתאום ראיתי שאני צריכה לחדש ויזה לארה"ב לכנס באוגוסט שאני חוששת גם ככה לצאת אליו. מישהו חידש ויזה לאחרונה? בפעם האחרונה חידשתי לפני 10 שנים. נו טוב. נעשה גם את זה.

שבוע טוב שיהיה!


אין על חברות. אני כל כך שמחה שהקשרים שלי מתחזקים בזמן האחרון. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

השבוע שהיה

שבת בצהריים. רצתי בבוקר, קיפלתי כביסה עם הילדים, קראתי מאמר על צלופחי זכוכית ואכלתי אורז עם עוף בקארי שממיע הכין ודאל פול שירדן הכינה אתמול....