שמי אמאל'א ואני מכורה לטוויטר.
זאת התמכרות מאוד קצרה אבל קשה. זה התחיל עם המלחמה כשגיליתי שיש בטוויטר עולם שלם של פוליטיקה וחדשות הרבה יותר מהירות ופחות מצונזרות מהחדשות בערוצי טלוויזיה. ראיתי את השנאה לישראל ואת ההפגנות וזה הדהים אותי. למה? למה כל כך שונאים אותנו? עניתי לרעים, חיפשתי עדויות לזה שאנחנו טובים וחיפשתי אנשים שחושבים כמוני.
האלגוריתם של טוויטר יודע למצוא לי אנשים שחושבים כמוני, ואז אני עוקבת אחריהם ולפעמים הם עוקבים אחרי. מספר העוקבים שלי פתאטי, התחלתי עם 108 אחרי שנתיים של נוכחות מאוד דלילה, ועכשיו אני עם 153 ועולה. אבל זה עדיין כלום ביחס לאלו שטוויטרם אומנותם.
ביום שבת ישבתי יום שלם וקראתי פוסטים על המלחמה ועל הצדק של ישראל ועל הדברים הנוראיים שאומרים עליינו. פתחתי את טוויטר לפני השינה ולא ישנתי בלילה מרוב פחד קיומי. ממש חשבתי שהלכה המדינה. כל העולם נגדנו, הממשלה שלנו לא מתפקדת, ואנחנו במלחמה שהתחילה בטבח.
ואז הבנתי שזה לא עושה לי טוב. ממש לא. אני מרגישה את זה בגוף. כשאני עובדת זה גורם לי לתיקווה ואופטימיות, כשאני נכנסת לטוויטר זה עושה לי רע. הגבלתי את עצמי לשעתיים וחצי בטלפון ואני ממש משתדלת להפחית את הכניסה דרך המחשב. מה למדתי מטוויטר?
שהשנאה לישראל והאהדה לחמאס היו שם כבר הרבה שנים ורק חיכו להתפרצות הזאת. אולי זה הדור שגדל אחרי האיסלמופוביה בעיקבות אסון התאומים ב2001 ורוצה לכפר עליה באהדת יתר. השמאל הפרוגרסיבי שנגד קולוניאליזם (באמריקה ובאנגליה, מגוחך) ונגד כל מי שחזק על חלש במיוחד אם החזק יהודי. הכסף של קטאר נכנס ל200 אוניברסיטאות אמריקאיות ובגדול. מהגרים מוסלמים ממלאים את רחובות אירופה, והם גדלו על השנאה לנו בארצות המוצא שלהם. הם אלו שממלאים את הרחובות של לונדון ושאר הערים הגדולות באירופה ובישראל. הן ברחו מתוצאות האיסלם הקיצוני ועכשיו לוחמים להביא אותו לאירופה ולארה"ב.
בחם המהגרים המוסלמים אנשים מדהים בחדות הראיה שלהם, ואומרים בצורה מדוייקת ומשכנעת לאן התמיכה בארגונים הפרו-חמאס תוביל. אבל מקשיבים יותר לשקרים של טוויטר העל, הינקל, על טיהור העם ומדינת האפרטהייד שאנחנו.
אנחנו הרבה דברים, מדינת אפרטהייד אנחנו לא.
בסבבים הקודמים היה לי ספק. חשבתי שאולי אנחנו לא בסדר וריחמתי על הילדים בעזה. גם עכשיו אני מקווה שלא יפגעו ילדים, אבל ברור לי שאסור לנו להפסיק עד שנכניע את חמאס. שונאים אותנו ומאשימים אותנו בפשעי מלחמה כשאנחנו נלחמים לפי כל החוקים למהדרין. אני חושבת שישנאו אותנו בכל מקרה ועכשיו יש לנו הזדמנות.
אני נרדמת ולא ברור לי אם העברתי את הנקודה שלשמה התכנסתי כאן. עייפה מדי. לילה טוב!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה