אני רוצה להמשיך לדבר על הבחירות שאנחנו עושים והמחירים שלהן. לפני שאתחיל אני רוצה לתת קרדיט לפוסקאסט נהדר, שלמדתי עליו מאמפי, שנקרא "סליחה זה לא מה שהזמנתי". אני מאוד ממליצה על הקשבה איטית לכל הפרקים, אבל הפעם אני מתייחסת לתוכן של הפרק ה-15 - יום הבוחר, שגרם לי לחשוב עוד על הבחירות שאני עושה והמחיר שלהן.
בפרק הוא מדבר על עמידה בתור, ועל הכעס המצמית שאנחנו חשים כשמישהו עוקף. הוא מציע שאנחנו כועסים עליו בגלל הבחירה שלנו לעמוד בתור ולהיות הוגנים, ועל הכעס שאנחנו מרגישים כלפיו בגלל המחיר שאנחנו משלמים על הבחירה הזאת. הוא מציע שנבחן את הבחירה הזאת שלנו ונבחר מחדש בצורה מודעת. מאוד ממליצה להאזין, זה הרבה יותר עמוק ומעניין משלושת השורות שאני כתבתי.
יש לי עמיתה שאני מאוד מחבבת ומעריכה, שבוחרת אחרת ממני. החיים שלה הרבה יותר פעילים מהחיים שלי, ואני מוצאת את עצמי מקנאה וכועסת עליה. הפרק הזה גרם לי להבין שאני כועסת עליה בגלל הבחירות שלי, ואני צריכה לעיין מחדש בבחירות שלי ובמחירים שלהן, ולראות אם אני נשארת איתן או זזה לכיוון שלה.
אני אתחיל דווקא במה אנחנו עושים בחופשות. וזאת לא רק היא שגורמת לי לפקפק בבחירות שלי, אלא גם חברות אחרות, שנוסעות לחו"ל עם המשפחה ובן הזוג ומשקיעות בחופשות שלהן מחשבה וכסף. אנחנו לא נסענו לחופשה בחו"ל מאז שחזרנו לארץ. בהתחלה היינו בקשיי הסתגלות וחזרה לארץ, ואז הקטן נולד וזה היה מסובך, ואז לא היה לנו כסף כי היתה לנו משכנתא גדולה, ועכשיו בזכות אמא שלי, המשכנתא שלנו ממש הצטמקה, אבל במקום לנסוע לחו"ל השקענו בבית ובדברים אחרים: במגבר, דיוידי פלייר, משקפיים טובים לגדולה ולי, מחשבי השקיה לגינה, תשלום חוב ארנונה שלא שמנו אליו לב, וחופשה בישראל. את הזמן השקעתי בקיץ באירגון הבית וחדר העבודה - אני מאוד שמחה על זה, זה שינה את כל הבית. וממיע צבע את הסלון והוא נראה הרבה יותר טוב. עכשיו ההוצאות גרמו למינוס שלא מאפשר חופשה בחו"ל, אבל אנחנו נצא מהמינוס הזה, כמו שתמיד אנחנו יוצאים, ונצטרך להחליט מחדש לגבי השימוש בכסף, לצבירת רכוש או חוויות, ללכת לכיוון חוויות הפעם.
הילדים מאוד רוצים לנסוע לחול איתנו. כל החברים שלהם נוסעים כל הזמן וחוזרים מלאי חוויות ותמונות לאינסטגרם. אחת הסיבות שלדעתי הרתיעה אותי מלנסוע לחו"ל היתה שהחופשות שלנו בארץ לא תמיד היו מהנות. הרבה פעמים לא ממש תיכננו מה לעשות בכל יום, והיו ימים משעממים או מאכזבים. חיכוכים וצרימות שלא הרגשנו כשהיינו בבית עלו בחופשות כשהיינו ביחד. אבל משהו בדינמיקה בבית מאוד השתנה בשנה האחרונה והחופשה האחרונה שלנו היתה מעולה - ממיע ואני תכננו כל יום לפני, החוויה עצמה היתה מאוד הרמונית ומגבשת, כך שאני חושבת שאנחנו מוכנים לארגון חופשה בחו"ל עכשיו, אם נבחר בזה. אבל זה באמת דורש התארגנות מראש וחסכון. אני מאמינה שאנחנו יכולים לזוז לכיוון הזה ואני רוצה להתחיל בבדיקת מחירים ואפשרויות.
עכשיו אעבור לעבודה. אותה קוליגה נוסעת האבל מון לכנסים ושיתופי פעולה בחול. יש לה הרבה שיתופי פעולה, אנשים ניגשים אליה ורוצים לשתף איתה פעולה והיא בדרך כלל מסכימה. היא מפרסמת המון, יש לה הרבה גרנטים משותפים, היא מאוד מצליחה. אני רוצה גם, אבל לא רוצה להתפזר להרבה מדי נושאים, רוצה להוביל את המחקרים שאני קשורה אליהם, רוצה לעשות רק מה שממש מעניין אותי, לא רוצה לטוס יותר מדי, ורוצה לעשות רק מה שאני אוהבת ומעניין אותי. אני לא כל כך טובה בלכוון למה שאנשים אחרים אוהבים.
זה קצת מגביל, הרצונות שלי, ויש להם מחיר. אני מפרסמת פחות, פחות מצטטים אותי, אני מקבלת פחות הזמנות לכנסים. אבל, אני ממש אוהבת את מה שאני עושה והקצב שלי מתאים לי. לאחרונה ניסיתי לעזור בשני מאמרים שלא אני הובלתי. בעיקר כדי לעזור לחוקרים האחרים. זה בסדר, אבל אני פחות נהנית מזה ועם התפקיד החדש, יש לי פחות זמן ואני צריכה לצמצם את ההסכמה שלי לפרוייקטים שאני באמת רוצה להיות חלק מהם. אני שמחה בתפקיד החדש וחושבת שהוא נכון לי.
סיכום - בגיזרת החופשות אני רוצה לנוע לכיוון יותר עשיה, השקעה ותיכנון, ובגיזרת העבודה, אני נשארת פחות או יותר באותה בחירה, שאני מקבלת עלי את המחיר שלה.
שבוע טוב שיהיה וחזרה נעימה לשיגרה! שלא נבלע!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה