יום חמישי, 25 באוגוסט 2022

לסדר זה גם להפרד.

 השבר המקומי העיר אותי מתרדמת. סוג של אילחוש ששריתי בו. התעוררתי רציתי לסדר את הבית. את כל הדברים שהתרגלתי אליהם, התייאשתי מלסדר, לארגן ופשוט נערמו להם והעלו אבק. אני לא כל כך בן אדם של פרטים, אלא אם כן אני חייבת, אז אדלג על הדברים שעשיתי, המגירות שסידרתי, הארונות שהזזתי, ואגיע ללב העיניין - זה שובר את הלב להזכר בכל מה שהיה ואיננו או השתנה. 

תמונות ישנות של הילדים, דברים שהם כתבו בכתב יד ילדותי, משחקים ישנים שלהם שאני יכולה לראות אותם משחקים איתם, המון דפים וחפצים שהם לא הרשו לי לזרוק ונערמו בחדר העבודה המשותף שלנו. ועכשיו קיבלתי החלטה לתת לכל אחד מהם את ערימת הזכרונות שלו - מחברות ישנות, ציורים, תעודות, וחוברות שהם יצרו. את המשחקים שלעולם לא ישחקו בהם יותר, והם מפורקים ומלאי אבק ומבולגנים, תרמתי לגנים בישוב. 

עוד לא סיימתי. אני עושה הפסקה אחרי סידור אלבומי התמונות. הסתכלתי באלבום החתונה שלנו. אנחנו כל כך אוהבים. כל מה שהיה צריך לעשות זה רק להסתכל כדי לראות, וזה בדרך כלל לא הספיק לי, לצערי. לומדת עכשיו להסתכל. האנשים שאיבדנו מאז - ההורים שלי, אמא שלו, אח ואחות שלו. נישואין שלא שרדו, אבל גם ילדים שנולדו מאז. החיים מלאים שינויים, שום דבר לא נשאר ולסדר זה גם להפרד. וזה עצוב.

ובמעבר חד - הזמינו אותי להשתתף בסיעור מוחות לגבי גישות לטיפולי שיניים מתקדמים. שאלתי אם הם יודעים שאני עובדת על קיפודי ים ולא על שינים, והם אמרו כן - אנחנו רוצים את ההסתכלות השונה שלך. ואז הם כתבו לי שהם מבקשים ממני להיות המנחה של החלק על - איך אפשר ללמוד ממודלים אחרים על חומרים לא רעילים בעזרתם אפשר לעודד מינרליזציה מחדש של השיניים. שכחתי להכנס להרצאת ההכנה והם שלחו לי הקלטה. התנחמתי בכך שמתוך שמונה מנחי מושב רק שלושה הגיעו, אני לא היחידה שפישלה. ההרצאה מאוד הלחיצה אותי כי יש שם מומחים בחומרים לטיפול בשיניים ואני ממש לא. אבל אני חושבת שאני מבינה מה הם רוצים ממני ויכול להיות שאוכל לעשות את זה. הם רוצים לשמוע ממישהו שמבין את הבקרה הביולוגית של תהליך המינרליזציה שאולי יתן להם רעיונות איך לשחזר את התהליך בשן. ביקשתי עניין מחודש, ואני מקבלת. :-) אני אוהבת להכנס לנושא חדש לגמרי ולנסות להבין מה קורה בו ולאן הוא הולך. 

יאללה, נחזור לספרים ולארונות. סוף שבוע נעים לכולם!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

ביטלנו את החופשה באילת.

 ואני יודעת שיש דברים הרבה יותר גרועים, והלילה האחרון היה נוראי, אבל ממש שובר לי את הלב שלא ניסע ביחד לאילת. רק אחרי שביטלתי הבנתי כמה חיכית...