יום רביעי, 10 באוגוסט 2022

בין הקצוות.

לפני שתי פגישות הפסיכולוגית שלי סיפרה לי על מלני קליין ועל התיאוריה שלה על ההתפתחות הפסיכולוגית של הילד. היא דיברה על הגישה סכיזופרנואית - שהתינוק תופס את האם כמקור כל הטוב, לעיתים ולמקור כל הרע לעיתים אחרות. כלומר האובייקטים בחיים שלנו נתפסים כדואלים, פעם רעים ופעם טובים. ומולה הגישה האינטגרטיבית או הדיכאונית שבה אנחנו תופסים את האובייקט כמורכב מחלקים טובים ורעים שהם השלם שהוא. היא דיכאונית כי היא דורשת וויתור על המושלמות של האובייקט הטוב וקבלה של המורכבות וחוסר המושלמות של האובייקט השלם.

סיפרתי על זה לממיע וזה דיבר אליו.

אתמול היתה לנו שיחה לא קלה עלינו. הוא אמר לי שמצד אחד הוא אוהב הרבה ממני, אבל מאוד קשה לו, ממש קשה לו, עם חוסר הסובלנות שלי לדברים שהוא מספר, לפעמים. הוא מרגיש שאני לא רואה אותו ולא רוצה לשמוע אותו ומבטלת אותו וזה מאוד פוגע בו ומערער את הבטחון שלו בזוגיות שלנו. מהצד שלי זה לא נראה ככה כמובן. הוא אומר לי דברים שלא נראים לי, או לא מוצאים כן בעיני ואני הודפת אותם, לא אותו. אבל אני מבינה שאצלו זה נתפס אחרת.

אני חושבת שהרגעים האלו הם בדיוק המפגש בין השריטות שלו לשריטות שלי. אני נבהלת מעשיה או השקעה שלא נראית לי והודפת כדי לשרוד, והוא רוצה שיקשיבו לו בסבלנות ויראו את המאמץ שהוא עושה כדי שיהיה לנו טוב. אפילו שלפעמים הפתרונות שהוא מציע מאוד מורכבים ולא פשוטים. אני רוצה שדברים יעשו מהר, בקלות ובזול, והוא רוצה שהדברים יהיו טובים, מושקעים, ולא מפחד מהשקעה של זמן, אפילו כשאין לו זמן. זה נשמע קטן, אבל זה גדול. 

אני רוצה שהוא ידבר יותר על הרגשות שלו, מאמינה שזה יעזור לי לראות אותו יותר ולהבין אותו. הוא אומר שהוא מאוד רוצה לדבר על הרגשות, הקשיים, ההתלבטויות שלו, אבל לא מצליח, כי הוא לא מרגיש מספיק בטחון. הוא מתחיל לפעמים לדבר על משהו וקשה לו, אז הוא מתחיל ממשהו שולי, ואז אף פעם לא מגיע לעיקר. הוא צריך הרבה יותר קשב ממני, כשמשהו מפריע לי אני אדבר עליו עם כל מי שמוכן להקשיב וגם מי שפחות. 

הכל התחיל מזה שהוא אמר שקים וסול לא אמרו אחד לשני שהם אוהבים אחד את השני, עד רגע הפרידה שלהם, שזה אירוני. וזה הזכיר לי שהוא לא אומר לי כמעט אף פעם שהוא אוהב אותי ומשם השיחה הגיעה לעימות, שהתפרק למרכיביו בשיחה אתמול. 

אני רחוקה מלהיות מושלמת, אבל אני כל כך אוהבת אותו ואני מרגישה שהוא אוהב אותי המון. הייתי רוצה להיות יותר קשובה אליו ולהצליח לראות אותו גם כשהוא עובר ליד שריטה שלי. הייתי רוצה שנדבר יותר, נראה שהוא מוכן לזה הרבה יותר מפעם. אבל לי לפעמים קשה.  בשבוע הבא סוף סוף ניקח חופש עם הילדים. אבל אני רוצה לקחת איתו סוף שבוע רק לנו ביחד.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שנה חדשה בעיות ישנות, ללמוד לעצור.

 רציתי לכתוב פוסט על שנת הלימודים החדשה ועל התחלות חדשות ושינויים, אבל אז ליאור שם את Mister beast בטלוויזיה, ואני מהופנטת. לא יאומן כמה ר...