יום רביעי, 3 באוגוסט 2022

מחכה ללזניה

 ממיע חזר ממרוקו. אז זה כבר שיפור ביחס לפוסט הקודם. 

הוא נכנס בשצף קצף לתקן את הקירות של הסלון ולצבוע אותם. יש לנו שיחה ארוכה על שיפוץ וצביעת הבית. הוא רוצה שיפוץ רחב היקף שמפחיד אותי, ואני רוצה לחיות בבית שלא נראה כמו אתר בניה תמידי. לבית הרבה מאוד קירות ואנחנו לא ממש משתלטים עליו. אני מתקדמת לקראתו והוא לקראתי, אני חושבת, אבל בינתיים הכסאות בפינת האוכל שקיבלנו מההורים שלי לפני 10 שנים מתפרקים ואנחנו יושבים על כסאות גינה, הארונות במטבח שאני מאוד אוהבת, מתפרקים גם הם, ויש אוירת הזנחה שגורמת לחלק מהילדים לא להתלהב להביא חברים הביתה. לא מצב אידיאלי, אני מסכימה. 

אני מחכה שהלזניה תשחים עכשיו. יש לי עוד כמה דקות. 

ראינו "דברים מוזרים" בבינג', מהעונה הראשונה ועד לפינאלה של הרביעית. למרות שזאת סידרת ילדים ונוער, מאוד אהבתי. ממש נכנסתי לזה. את ארבעת הפרקים האחרונים ראינו ביחד בשבת. כבד מאוד. 

אני לא יודעת אם להמשיך עם אוסנת או לחזור לאמאל'א. זה היה ניסיון מעניין בכתיבה. אבל הוא חזר והתקרב אלי עם הזמן ואז איבד את הטעם מעט. 

אני משכתבת את הגרנט שאנחנו אוהבים במיוחד, ועוד מעט אתחיל לשכתב את הגרנט השני.

גילוי נאות - התנור ציפצף, הוצאתי את הלזניה מהתנור, והלכתי לישון. עכשיו זה כבר יום חדש.

אני בסיפריה של הפקולטה לרפואה של הטכניון. התכוונתי ללכת להרצאה כאן אבל אחרתי אז נשארתי לעבוד בסיפריה. יש כאן נוף מדהים של הים, למרות החלונות המלוכלכים. אני מוצאת שאני מצליחה לעבוד יותר טוב רחוק מהמעבדה. להתרכז, להתקדם, להתוות כיוון. אין ספק שאני צריכה את השבתון שאני לא לוקחת. יש משהו מאוד שוחק בהנחיה, בהוראה ובכל הוועדות והתפקידים שאני ממלאת. באוקטובר אקבל גם תפקיד חדש, של ראש חוג, וזה משמח אבל לא מוריד מהעומס. אני מרגישה שאני צריכה ריסטרט.

מה שאנשים עושים בשבתון הוא להתנתק מהרעש המקומי של המעבדה, המחלקה, החובות המיידים שלהם, ולעבוד על מה שהם אוהבים - המחקר שלהם, החידות שהם רוצים לפתור. בדרך כלל הם הולכים למעבדה טובה שעובדת על משהו שהם פחות מכירים אבל מאוד רלוונטי, כדי ללמוד ולהפתח לכיוונים חדשים. אני חושבת שזה מאוד חשוב לקחת את ההפסקה הזאת מהשוטף ולהתוות כיוון. השקט הזה, של לשמוע את המחשבות שלי, בלי להגיב כל הזמן להפרעות המיידיות, הוא קריטי. גם לנפש שלי, אבל גם למחקר ולמעבדה שלי. אני לא מרגישה שאני יכולה\רוצה לקחת שבתון אמיתי של שנה או אפילו של חצי שנה בגלל ששניים מהילדים שלי לא יוכלו לבוא איתי ואולי כי לי קשה להתנתק מכאן לכל כך הרבה זמן. אבל אולי אקח את אוגוסט, שגם ככה לא מיועד לעבודה שוטפת, ואחלק אותו לעבודה וחופשה אמיתית, רחוק מהמעבדה. 

אני צריכה לקבל את זה עם עצמי ואז להסביר לאחרים. אני חושבת שזה יעשה לי סדר במחשבות וברגשות. גם זה שממיע בבית ואני יודעת שבספטמבר שוב יבלע להוראה, גורם לי לרצות להיות יותר בבית בחודש הזה. 

השבוע בדרזדן היה מופלא, אבל הוא לא היה השקט שאני צריכה לעצמי. התלמיד החכם שלי צדק. אני צריכה להתנתק בדרך שלי ולנשום אויר עמוק.

המשך שבוע טוב לכולם!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שנה חדשה בעיות ישנות, ללמוד לעצור.

 רציתי לכתוב פוסט על שנת הלימודים החדשה ועל התחלות חדשות ושינויים, אבל אז ליאור שם את Mister beast בטלוויזיה, ואני מהופנטת. לא יאומן כמה ר...