יום ראשון, 8 במאי 2022

ריקי נוסעת לגליל

 מהמחשב אוסנת שמעה את דבורה, מנהלת המעבדה קוראת: "ריקי, יקרה! אני כל כך שמחה לראות אותך! מה שלומך?" ואז דבורה וריקי התחבקו והתחילו לדבר. ריקי היתה הסטודנטית האהובה על אוסנת. אולי כי היא היתה מהסטודנטים הראשונים שלה, כשעוד לא האמינה שמישהו באמת ירצה שהיא תנחה אותו. אולי בזכות הנסיעה שלהן למכון המחקר המיוחד בו שתיהן עבדו ביחד שבועיים. ריקי לרגע לא נמאסה על אוסנת בכל השבועיים האלו, שזה הישג נדיר, כי תמיד משהו מעצבן באנשים כשנמצאים איתם הרבה זמן. חוץ מרמי והילדים, אבל איתם היא אף פעם לא נמצאת מספיק זמן, איתם הזמן תמיד קצר מדי.

לפני שלוש שנים, המאמר הגדול שריקי, דבורה ואוסנת עבדו כליו במשך כמה שנים, התפרסם. אוסנת מיד חיפשה את המטרה הבאה וריקי התפזרה לכל הכיוונים. אוסנת היתה חייבת להחזיק את הראש מעל המים, אבל ריקי, הלכה ושקעה. היא ישבה בבית וקראה המון מאמרים וחיפשה כיוון חדש ללכת עליו, אבל כשהיא הראתה את כל האפשרויות האלו לאוסנת, אוסנת לא היתה מרוצה, כי לא היתה לריקי תוכנית ברורה, והכיוונים שהיא רצתה ללכת אליהם נראו מסוכנים. זה גרם לריקי לשקוע עוד יותר. באיזה שהוא שלב אוסנת לא יכלה לראות את ריקי כל כך שקועה, וביקשה ממנה לחפש מקום אחר, שישמח אותה. מאור, הקוליגה המצליחה של אוסנת, קלטה את המצב והציעה לריקי להמשיך אצלה. התוכנית הזאת מאוד לא מצאה חן בעיני אוסנת בהתחלה. אבל זה שריקי נשארה במעבדה ממול, גרם לה ולאוסנת לדבר מדי פעם. אוסנת אהבה לדבר עם ריקי ושימח אותה לראות את ריקי מתאוששת וחוזרת לעצמה. כשהיתה לאוסנת ולדבורה בעיה לסגור מאמר, אוסנת ביקשה מריקי לעזור להן עם זה. ריקי עזרה והמאמר התפרסם, דבר שמאוד שימח את אוסנת, כי אין דבר טוב יותר ממאמר סגור, וגם עזר לריקי לסיים את הדוקטורט שלה, דבר ששימח את שתיהן.

אוסנת קוראת לריקי ואומרת: "איזה כיף לראות אותך! מה חדש?"

ריקי: "אנחנו רוצים לעבור לגור בגליל. ניגמרה לנו השכירות, ונמאס לנו לשלם כל כך הרבה. ניסינו לגור בקרוואן אבל זה ממש לא הסתדר, כל הזמן ניתוקים של אינטרנט ומלא יתושים. הדודה שלי הציעה שנעבור לגור בדירה שלה בגליל, בלי שכר דירה. שנינו אוהבים את הגליל ועובדים מהבית ממילא, אז חשבנו שאפשר לעשות את זה שם ולחסוך כסף."

אוסנת: "אז שניכם תעבדו בבית, בלי לצאת ולפגוש אנשים?"

ריקי: "דווקא מתאים לי, לא לפגוש את האנשים בעבודה".

אוסנת: "אבל זה קשה להיות לבד בבית בלי חברה.".

ריקי: "כן, אז חשבתי אולי לעשות מחקר קטן בחברה בגליל, בשביל הנפש וכדי לראות אנשים. יש שם חוקרת חדשה שעושה דברים ממש מדליקים. נכנסתי לאתר שלה ולא הבנתי כלום ואמרתי לעצמי: איזה כיף!  משהו חדש לגמרי!".

אוסנת: "אז את רוצה לחזור למחקר?".

ריקי: "כן, אולי. פתאום נראה לי מגניב להיות חוקרת.".

אוסנת חושבת על מה שריקי אומרת. היא נזכרת בזה שהיה לה קשה לצאת מהמכונית בבוקר ויודעת, שזה לא כזה מגניב להיות חוקרת, במיוחד למי שיש לה נטיה להתפזר, או למי שיש לה נטיה להתמקד מדי. ריקי, מסתכלת על אוסנת, ועונה על השאלה שאוסנת לא שאלה: "פחות מלהיב אותי לצאת להשתלמות בחול עכשיו.". אוסנת שואלת: "אבל איך תדעי אם מחקר מתאים לך, אם לא תנסי באמת? כדי לנסות באמת את צריכה לצאת למעבדה מעולה ולנסות להיות הכי טובה שאת יכולה. אולי זה יצליח ואולי זה לא יצליח אבל לפחות תדעי, מי את ומה את רוצה. אני לא חושבת שזה יקרה בגליל". ריקי חושבת על מה שאוסנת אומרת ועונה: "אין לי אנרגיה לזה עכשיו. זאב ואני חשבנו שאם ממילא אנחנו חיים כמו זוג עם ילדים, אולי נעשה כבר ילדים". אוסנת אומרת: "פוסט בחול זאת חוויה טובה לילדים, עוד סיבה לעשות את זה. את לא חייבת לעשות את זה עכשיו. את יכולה לצאת לגליל ולעשות מחקר במעבדה של החוקרת החדשה, אבל כשאת שם, נסי לראות, לאיפה את הולכת בהמשך. שיהיה לך אופק, כיוון לעוף אליו". ריקי מסכימה עם אוסנת שכנראה זה נכון. אוסנת נזכרת בהרים הירוקים של הגליל וכמה אהבה לנסוע לחופים של הכנרת ואיזה שקט היה שם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בכנס

בבוקר של הכנס, אוסנת משתדלת להגיע לרכבת בזמן כדי להספיק להרצאות הראשונות, אבל עד שהיא מוצאת חניה, ועד שהיא מוצאת איך להגיע משם לרכבת, היא מפ...