סליחה על כל המילים שאמרתי ופגעו, סליחה על כל המילים שלא אמרתי כשהיה צריך, סליחה על כל הפעמים שויתרתי לעצמי, סליחה על כל הפעמים שלא העזתי, סליחה על כל הפעמים שלא הצלחתי לעשות את הדברים כמו שצריך. סליחה על כל הטעויות. סליחה על זה שלא היה לי כח או חשק או רצון.
אני סולחת לעצמי על זה שאני אף פעם לא מספיקה לעצמי, שתמיד אני רוצה יותר. לפחות רוצה לסלוח לעצמי על זה.
אני מודה על כל מה שיש לי, על כל הטוב, הנחמה והאהבה שיש בחיים שלי. על היקרים לי שאיבדתי אבל נשארים איתי לתמיד. מודה על האור ועל החושך. מודה על כל הכשרונות והיכולות שיש בי. מודה על הכאוס ועל השקט, על העליות ועל הירידות.
אני מבקשת לצאת לחופש, מעבדות לחירות, להשתחרר מהמדידות שאין להן סוף, מהמטריקות למינהן. מהמספרים שמודדים את ההצלחה והאימפקט שלי. מהרצון לראות את החותם שאני משאירה. להיות כמו הרוח. קלה וחולפת, שמחה להיות, לחיות ברגע הזה, לבחור בשמחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה