אבל אין דבר כזה. או שיש?
תמיד רציתי להיות רוק-סטאר, או המקבילה של זה בתחום בו אמצא את עצמי. אבל אני לא. יש רוק-סאטרס בתחום שלי. הם לא שרים או רוקדים, אבל הם קוסמים מסוג אחר. היו לי הופעות טובות, אני לא מתלוננת, אבל בזמן האחרון אני מרגישה מרג'ינלית.
כתבתי את זה לפני כמה ימים, ועכשיו קראתי על מאפיינים של דיכאון קל ועל דרכים לצאת מדיכאון ללא תרופות ומצאתי הרבה דברים שמתאימים לי. אהבתי משהו ששון סטפנסון אמר: ""אם הייתם מדברים אל החברים שלכם, כפי שאתם מדברים לעצמכם, ככל הנראה שכבר לא היו לכם חברים". אני קשה עם עצמי ובזמן האחרון יותר מתמיד מאוכזבת. מרגישה שכל מה שאני עושה מתפוגג ולא מספיק משפיע. מרגישה חוסר טעם, ספק, מקנאה באחרים שמצליחים, בכל תחום, שמקשיבים להם. יואב אריה לוי, כותב: "דברו לעצמכם כפי שהייתם מדברים לחבר הטוב ביותר שלכם!". עיצה ממש טובה. אני לא מדברת לעצמי בצורה שעוזרת לי בזמן האחרון. טוב לי בעיקר כשאני עם אנשים שאני אוהבת. או כשאני רצה.
לחברה הכי טוב שלי הייתי אומרת: את מדענית טובה, הראיה שלך חדה ואת מצליחה לפרק כל דבר לגורמים ולחבר מחדש. את מנחה מצויינת שדוחפת את הסטודנטים שלך למצות את הפוטנציאל שלהם יותר ממה שהם חשבו שהם יכולים. המדע שלך מעניין, מחדש, מגוון, ויצירתי. את מרצה מעולה ויודעת להלהיב ולרגש אנשים. הסטודנטים שלך מלאים הערכה והוקרת תודה למה שאת נותנת להם. את עושה הכל מהלב ומתוך זה שאכפת לך ואנשים מאוד אוהבים אותך ומעריכים אותך על זה. כל מי שמכיר אותך מעריך אותך כאדם וכמדענית, אולי כדאי שגם את תתחילי להעריך את הדברים הטובים שיש בך.
איזה חברה טובה אני יכולה להיות. ממש משכנעת. :-)
אז מעכשיו אני אנסה לדבר אל עצמי מדי פעם כאילו אני החברה הכי טובה שלי. זה נשמע אחר לגמרי מהשיחות הרגילות שלי עם עצמי.
שבוע טוב שיהיה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה