יום שבת, 1 בינואר 2022

שנה חדשה. סיכום, ברכות ואיחולים.

 ה-1 בינואר, שנה חדשה. שתהיה שנה טובה לכולנו!

סיכום שנה קצר, בשבילי.

הדבר הכי משמעותי שקרה השנה היה הפטירה של אמא שלי, ב-5 למרץ, כ"א באדר. עשרה חודשים אחרי אני עדיין מעבדת את הפרידה ממנה. אני מאמינה שהעיבוד ימשך עוד הרבה זמן. לא רק הפרידה אלא גם החיים איתה ומה שהשאירה בי ומה שנתנה לי. כל כך הרבה דברים טובים כל כך הרבה שריטות וכאב. היא כל כך רצתה את טובתי ושאהיה מאושרת, אבל היה לי קצת קשה עם הדרך. 

הזמן הופך את הכאב האקוטי לכאב כרוני ואני לא בטוחה שאני ממש אוהבת את הפתרון הזה של החיים מול המוות. הבחירה בחיים ובהתפוגגות הכאב מרגישה לי לא מכבדת את המשמעות העצומה של האמא שלי בחיי. הדיאלוג הפנימי שלי כל כך קשור אליה. בכל פעם שמשהו ממש מערער אותי, כמו השיפוט של המאמר של ס' מהפוסט הקודם, כשאני חופרת עמוק כדי לגלות את הסיבות להשפעה הריגשית הגדולה, אני מוצאת את אמא. וגם כשהזכרונות מכאיבים לי, הכאב של הגעגוע יותר חזק מהכאב של הפגיעה. כי היא היתה האמא היחידה שלי והיא חלק גדול ממי שאני עכשיו והיא הסיפור שלי, לטוב ולפחות טוב, ואני אוהבת אותה והיא אהבה אותי בעוצמה אדירה. 

גם בתוך המשפחה שלנו היו שינויים. הגדול התגייס וזה עבר בשלום. הילדים חזרו לבית הספר הגדולה לאוניברסיטה. זה היה מוזר שרק שני ילדים היו בבית במהלך השבוע, אבל התרגלתי לזה עם הזמן. עוזר כשאני יודעת שטוב לגדולים שלי במקומות בהם הם נמצאים. יצאתי עם ממיע לחופשה רק שלנו בפעם הראשונה מאז שהגדולה נולדה וזה היה נהדר. לצערי, אני פחות בקשר עם האח והאחות שלי מאשר היינו לפני ואחרי הפטירה של אמא. אני מתגעגעת אליהם. טוב לי בבית.

במעבדה - סיימו בהצטיינות שתי מסטרנטיות ודוקטורנטית אחת, פירסמנו ארבעה מאמרים שאני מאוד אוהבת, קיבלנו שני סטודנטים חדשים למסטר, נפרדנו מפוסט-דוק שתרם רבות למעבדה. הרציתי בפורומים נכבדים, שפטתי בפורומים משמעותיים, בצורה שכיבדה את הפורומים, לפחות לדעתי. :-) לימדתי קורסים, נלחמתי ברעים, עזרתי לטובים, ניסיתי להיות הוגנת עד כמה שיכולתי. למדתי המון דברים חדשים, דרך כתיבת המאמרים, דרך ההוראה, דרך הדיאלוג עם השותפים שלי למחקר במעבדה ומחוצה לה.

שמעתי המון ליג אוף לג'נד, שירים של מלחמות ושל קרבות. אולי כי הרגשתי שנלחמתי לא מעט השנה. עליתי לרמה 44 בפוקימון גו, ועוד מעט אני עולה לרמה 45, אבל זה כבר יהיה הישג של 2022.

מה אני מאחלת לעצמי לשנה הבאה? 

לבלות יותר, לשמוח יותר, לכעוס פחות, בריאות שלמה למשפחתי ולי, כולל החתולים. לקבל את כל הגרנטים שכתבתי השנה ואלו שאגיש בחודשים הקרובים, לפרסם את שלושת מאמרים המשמעותיים שאני והמעבדה עובדים עליהם, לקבל עוד שני סטודנטים, להנחות וללמד היטב, לשמוח ולהנות ממה שאני עושה. לרזות ולשמור על כושר. שממיע ימצא את המקום הנכון לו בהוראה ויהנה ממה שהוא עושה. שהגדולה שלי תצליח בלימודים שלה ותשמור על איזון טוב בין החיים ללימודים ושתכיר מישהו נחמד. שהגדול שלי יהנה בצבא ויתחיל ללמוד תואר ראשון כמו שהוא רוצה ושיכיר מישהי נחמדה. שהקטנה שלי תצליח בבגרויות, תהנה מהמוסיקה שהיא עושה ותכיר מישהו חמוד. שהקטן שלי יקרא באופן שוטף ויפסיק לפחד מזה ויבין את מה שהוא קורה בלי בעיה, ושישמח ללכת לבית הספר. שאסע לכנס ושניסע לטייל בחול. ושוב - שכולנו נהיה בריאים.

ולכם, קוראי האהובים, שמחכימים אותי ומראים לי דברים שאני לא רואה מכאן, ומחבקים אותי וגורמים לי להרגיש יותר טוב עם כל דבר שאני משתפת איתכם: תודה על זה שאתם קוראים, תודה על זה שאתם מגיבים, תודה על החיבוק. מאחלת לכם שנה אזרחית נהדרת, בריאות, שמחה, הגשמה עצמית, אהבה וכל מה שאתם מאחלים לעצמכם, לטובה!


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

כי זה XX קשה!

 אני לא אוהבת לספר לעצמי סיפורים על כמה קשה להיות ראש מעבדה, לגרום למאמרים ולגרנטים להתקבל, להנחות סטודנטים שאין להם מושג, להנחות סטודנטים ש...