יום שבת, 12 בספטמבר 2020

בימים שעוברים עלינו

חזרנו לשיגרה לא שיגרתית. לליאור דווקא יש בית ספר כל יום ולזוהר יום כן יום לא. שגיא לומד אינפי בזום וירדן מציירת. ממיע נוסע ללמד כל יום ואני נסעתי לאוניברסיטה עד ששרפתי את המנוע בטעות. סיפור עצוב, שקרה באמת.

בערב יום ראשון נשארתי מאוחר מדי בעבודה כי הייתי צריכה לעזור לקוליגות, וראיתי שלולית מתחת לאוטו בחניה, והתעלמתי ממנה. נסעתי הביתה ולמחרת לעבודה, ואז המזגן הפסיק לקרר, ואז הנורות התחילו להבהב ושמעתי קולות מוזרים וראיתי עשן עולה מהמנוע. עצרתי, אבל זה היה מאוחר מדי. היתה נזילה, המנוע התחמם ושינה את הצורה שלו. בלתי הפיך. מבאס נורא. היו נקודות אור, חברה שהקפיצה אותי מהשום מקום בו נתקעתי לעבודה ובחזרה, כשגרר הגיע אחרי 3 שעות. זאת שעובדת במוסך והיא אמא של ילד מהכיתה של זוהר, אמא שלי שעזרה עם הכסף. אבל זה כל כך מבאס. כל כך מיותר. 

שילשום חברה באה לקטוף ענבים מהגפן שלנו, ויצאתי אליה יחפה ודרכתי על דבורה. ניסיון מאוד לא נעים לדבורה ולי. העקיצה מגרדת מאוד. אני גם לא מצליחה לנצח בקרבות בפוקימון גו. בחיי שזה מעצבן. 

איזה יופי של פוסט יוצא לי, כל כך מעניין ומעורר השראה. במיוחד שאמור להתחיל סגר ביום חמישי וכל השיגרה הלא שיגרתית הזאת תיגנז ותראה כמו זכרון מתוק. לא ממש השתכנעתי שצריך לסגור את כל המדינה במקום לסגור את הישובים האדומים. אבל כנראה שההגיון לא ממש מתערב בהחלטות האלו. תסגר נפשי עם פלישתים. אם לא היינו יודעים שיש וירוס כזה, האם גם אז היינו מפחדים? 1000 מתים בחצי שנה. זה איכשהו לא נשמע לי ממש יוצא דופן, הרבה פחות נורא מסגר מלא. 

יש חולות קורונה בבית האבות של אמא שלי מה שאומר שהיא לא יכולה לצאת מהחדר ואנחנו לא יכולים לבקר אותה. אני מתקשרת אליה כל יום, ויש לה מטפלת צמודה חמודה, אבל זה קשה. 

אולי באמת זה חודש אלול והימים הנוראיים המתקרבים אלינו. אולי זה החום הבלתי מוסבר. בטוח שהקורונה וחוסר הוודאות לא מוסיפים, אבל התחושה הבסיסית קצת פחות טובה בימים שעוברים עלינו, לא ככה? לפחות יש הסכם שלום עם בחריין לאזן. :-)

חיוביות. 

עכשיו דיברו על הקלה בעומס החום ובאמת קצת פחות חם עכשיו. 

כולנו בריאים ואמא שלי יציבה.

המעבדה שלי חמודה. 

הדשא שלנו ירוק ויפה.

ניצחתי מקודם קרב בפוקימון גו.

אני חושבת שבסך הכל בסדר. שבוע טוב שיהיה! 


אין תגובות:

פרסום תגובה

Prof. Toothless

 אתמול אחרי שעתיים וחצי של עבודה מאומצת התנחלה בפה שלי שן מלאכותית חדשה. פחות נורא ממה שחשבתי אני רק כל הזמן רעבה. כמובן שאחרי שכתבתי את המש...