יום חמישי, 6 באוגוסט 2020

העליה היתה קרובה

זכינו בגרנט גדול שיחזיק אותנו ממש טוב חמש שנים. איזו הקלה! הייתי מאושרת כמה ימים וגם עכשיו זה עדיין משמח אותי, אבל עכשיו אני מוטרדת מחוסר האהבה שהעורכים מפגינים כלפי שני המאמרים שאני מנסה לפרסם בעיתונים שלהם. אני כל כך אוהבת את המאמרים האלו שאני לא מבינה איך הם לא מתרגשים מהם.   

מצד שני - אני כותבת מהמחשב המשוקם שלי, אז לא הכל רע. בכלל לא. הבידוד עושה לי טוב - הבידוד של ליאור. המורה בבית הספר של ליאור היתה חולה ולכן הוא וכל כיתה א וב נכנסו לבידוד. היום עשינו בדיקה ואני מקווה לטוב, כלומר - ללא, שהפעם ישמח אותי. אז מאז שהוא בבידוד לא הלכתי למעבדה, אני עובדת מהבית וטוב לי בבית. הכל קצת מתערבב - השעות מתהפכות, אבל נחמד לי עם הילדים ועם ממיע. 

ביום ראשון חזרתי הביתה נרגנת מתמיד כי לא ממש עשינו משהו נחמד בשבת והחלטתי ללכת לבריכה. עם טיץ וחולצה כי אין לי בגד ים, ובלי כובע ים, שמסתבר שעכשיו הוא חוק בבריכה הגדולה, ובלי משקפת, כי לא מצאתי את זאת שמצאתי בבריכה ואימצתי פעם. לא תנאי התחלה מיטביים, אם אתם שואלים אותי. אבל מסתבר שתנאי ההתחלה לא תמיד מעידים על התוצאה. איך שנכנסתי למים הרגשתי מחובקת. כאילו הגעתי הביתה ואמרו לי שהכל בסדר, אוהבים אותי גם ככה. עם הכלור שצרב לי בעיניים, ועם הקשישה החביבה שששחתה במסלול שלי, עשה לי טוב בלב. (גילוי נאות - אני שחיתי במסלול שלה, היא היתה שם לפני.) 

ספורט עושה טוב לנפש. אין מה לעשות. מאז הלכתי רבות ונמרצות, אם אחרי פוקימונים ואם סתם, בשביל ללכת ולחשוב בערב. והיום אחרי שהבאתי את המחשב מהטכנאי הקוסם קניתי לי ולבנות כובעי ים, קניתי לי מכנסי שחיה וחולצת ספורט (לא אוהבת בגדי ים) ומשקפת, והלכתי עם שגיא וזוהר לבריכה. היה ממש כיף.

זוהר אמרה לי היום משהו שהפתיע אותי עד כדי כך שהייתי צריכה לוודא אותו מול ממיע וירדן: היא אמרה שאני הרבה יותר שמחה ורגועה ממה שהייתי באמריקה. ששם הייתי נרגנת ולחוצה כל הזמן ולא צחקתי. הם אישרו את מה שהיא אמרה מיד. זה רק אומר שזה לא מה שאנחנו עושים ולא איפה שאנחנו נמצאים, זה מה שאנחנו מרגישים בקשר לזה. יש עלי הרבה יותר מחוייבויות מאשר היו לי שם, אני נמצאת במקום פחות נחשב מהמקום בו הייתי, והרבה יותר טוב לי. אני גם חושבת שהעבודה שאנחנו עושים הרבה יותר מעניינת ויצירתית. מה שבטוח, אני הרבה יותר נהנית לעשות אותה. 

אני כל כך שמחה בתהליך שעברתי בשנים האחרונות. אחד השופטים בגרנט כתב שאני הכי טובה בעולם במה שאני עושה, וקיבלתי פרס הצטיינות על הגרנט בגלל שששת השופטים ממש אהבו אותו. אני לא מסכימה איתו (ירדן אמרה שחוסר ההסכמה שלי נשמע כמו משהו שמישהו שהכי טוב בעולם יגיד) אבל, אני ממש נהנית ממה שאני עושה וזה אומר, שאני עושה משהו נכון. בסוף גם העורכים של העיתונים יראו את זה. :-) 

אין תגובות:

פרסום תגובה

Prof. Toothless

 אתמול אחרי שעתיים וחצי של עבודה מאומצת התנחלה בפה שלי שן מלאכותית חדשה. פחות נורא ממה שחשבתי אני רק כל הזמן רעבה. כמובן שאחרי שכתבתי את המש...