אני שונאת להפסיד. זה מרגיז אותי, זה מייאש אותי, ואני מיד מנסה מחדש. אם יש סיכוי באותו מקום, ואם אין, מחפשת מקום חדש. זה מנגנון שמרגיע את הכאב. כשאני מרגישה שיש מה לעשות בקשר למשהו שמכאיב לי, זה מרגיע אותי. זה משכיח קצת את הכאב. זה לא עבד, אבל אולי זה יעבוד.
הפסדתי רצף של גרנטים. בשנה שעברה והשנה. קיבלתי גרנט קטן ומעודד, אבל לא קיבלתי שלושה גרנטים אחרים שכתבתי. אחד מהם ממש לא אהבתי אבל כתבתי עם שותפות שאני אוהבת, אחד מהם כתבתי כי ביקשו ממני יפה מרשות המחקר, ואחד כתבתי כי הייתי יכולה. אף אחד מהם לא בער בעצמותי ואולי יש מה ללמוד מזה. את הגרנט שקיבלתי ממש אהבתי והתחלנו לעבוד עליו בכל מקרה. אנחנו מחכים לשמוע חזרה מגרנט שאני ממש אוהבת ואנחנו עובדים על הכיוון הזה עכשיו במרץ בכל מקרה. אולי זה אומר שאני צריכה לכתוב רק גרנטים על פרוייקטים שאני ממש רוצה לעשות.
נדחה לנו מאמר יפיפה שכתבתי עם פוסט-דוק מבריק. הסיבות לדחיה היו טעויות שלנו בניסוחים, לעיתים נזהרנו מדי ולעיתים לא נזהרנו מספיק. אבל אלו דברים שקל לתקן, לכן ביקשתי שיאפשרו לנו להגיש מחדש, מה שנקרא - עירעור. הבעיה היא שעירעורים לוקחים המון זמן, הרבה יותר מזמן השיא בו המאמר נבדק על ידי העורכים והשופטים.... הפסד טכני, אבל עדיין הפסד. המאמר היפה שכתבתי עם הדוקטורנט עדיין בשיפוט, כבר שלושה חודשים. הפעם זאת לא הבעיה שלנו אלא של השופטים שמאחרים להגיש את הדוח.
המעבדה ממשיכה לעבוד במרץ על אדי הכסף שנשארו לנו ממענקים קודמים. הם מתקדמים ומגלים דברים חדשים ומרתקים ואני מאוד גאה בהם, אבל אנחנו חייבים להשיג כסף חדש שאני צריכה לגייס.
בתוך זה יש את המבחנים המקוונים ואת חוסר הוודאות לגבי המחר בעולם משתנה. אנחנו במקום השלישי באירופה - במספר הנדבקים. בדרך כלל זה דווקא טוב להיות במקום שלישי באירופה, אבל לא הפעם. אני מקווה שלא יהיה סגר, המשבר הכלכלי מספיק עמוק גם ככה, ומספר החולים הקשים והמתים ממש נמוך עדיין, לא מדגדג את ממספר המתים ל100,000 בשנה בישראל (600-800).
אני רוצה לנוח. לרדת מהגלגל ולתת לו להמשיך להסתובב בלעדי לכמה זמן. לא נראה לי שאחסר לו או שהוא יחסר לי. לפחות לכמה זמן. שבוע - שבועיים, חודש. קיץ עכשיו. זמן לשחק משחקים אחרים.
שבוע טוב שיהיה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה