יום שבת, 4 באפריל 2020

מה משה היה אומר לאלוהים על זה?



ירדן היתה משועממת אז הצעתי לה לעשות קומיקס על שיחה בין משה לאלוהים על המצב הנוכחי, והיא יצרה את הדיאלוג המקסים הזה. צריך קצת להתאמץ כדי לפענח, אבל שווה את המאמץ. משה הוא הזקן ואלוהים הוא זה עם שלושת הכתרים  כראוי למלך מלכי המלכים. משה נוזף באלוהים על המגיפה ומזכיר לו שסיכמו שלא יהיה הרג המוני כי את בני האדם צריך לחנך לא להשמיד. באנגלית זה כמובן הרבה יותר טוב, בשפה של ירדן. :-)

יש דברים חיוביים בהסתגרות שנכפתה עלינו. 
כמובן שאחרי שכתבתי את זה בדקתי את coronavirus live count ונחרדתי. מחיר כבר, שעוד יגדל. ירדן הכינה את הקומיקס אתמול, היו אז 55,000 מתים. היום זה כבר 60,000. אז אני ממש לא בעד הקורונה ולגמרי בעד המין האנושי. אחרי שאמרתי את זה, אני מוסיפה, שבאופן פרטי ואישי, אני נהנית מהירידה בקצב החיים והשהיה המוגברת בבית. 

אני קוראת את הספר "סבתא שלי מוסרת דרישת שלום וסליחה", הספר השלישי ברצף של פרדריק בקמן שאני קוראת. בריט מארי, הספר הראשון שלו שקראתי והאחרון כרונולוגית, שבר תקופה ארוכה מאוד שבה לא הצלחתי לקרוא ספרים חדשים. הוא הספר האהוב עלי מבין השלושה. איש ושמו אובה התחבב עלי מאוד אבל פחות קצת מבריט מארי. את "סבתא" פחות אהבתי אבל הוא משתפר לקראת הסוף. החלק של האגדות פחות טוב בעיני, הוא לא קוהורנטי ולא מתחבר. לא עשוי מספיק. היתה על הספר ביקורת ארסית בהארץ, שלא ממש הגיעה לו, אבל היו שם כמה נקודות שאני מסכימה איתן. אלסה בת השמונה הרבה יותר מדי בוגרת מכפי שהיא יכולה להיות, וזה הופך את הספר לפחות אמין. ילדים בגיל הזה יכולים להיות מאוד חכמים עם אבחנות עוצרות נשימה, אבל לא מהסוג של התובנות של אלסה. יש עומק ראיה שמגיעים אליו רק אחרי הרבה שנים בעולם. ברור שכדי לכתוב ספר שיעניין מבוגרים מעיניה של ילדה בת 8 צריך להכניס לה הבנה של אדם מבוגר, אבל זה גורם אצלי להתנגדות ולחוסר אמון בספר. היא גם קצת מעצבנת. ספר פחות טוב מהשניים האחרים, אבל עדיין יש לי הרבה הערכה לספר שמצליח להחזיר אותי לקרוא אותו כל יום וגורם לי לחשוב.

התחלנו לראות שובר שורות כי תלמידים של ממיע אמרו לו שהגיבור מזכיר להם אותו. הוא לא, אבל הסידרה מטרידה ומרתקת. ממכרת כמו קריסטל מת'. (עוד בדיחה של ירדן.). היחסים בין הגיבור לאישתו לא מוצאים חן בעיני וגם האישיות שלו מפחידה אותי. כל הכעס והתיסכול העצורים וזה שאין להם מקום בחיים הרגילים שלו, שאין לו מקום בחיים שלו, לבחירות שלו להחלטות שלו. לא את כל אחד זה היה מוביל לבשל סמים, אבל על אנשים עם אישיות גבולית שהפסיקו לבטא את עצמם באיזה שהוא שלב בגלל איזו שהיא סיבה (אני עדיין לא יודעת מהי, אבל ברור לי שהיא קשורה לאליוט וגרטשן והגאונות המבוזבזת והאלימות והתיסכול הפנימיים שלו). בכל מקרה, סידרה מרתקת, רק עדיף להגביל לפרק אחד ליום ולא לפני השינה.

אני קוראת ספרים ורואה סדרות. אני כמעט נורמלית! אני גם עובדת במהלך השבוע. ממיע עשה לנו חדר עבודה מושלם במרתף ואני מצליחה להתרכז בו יותר מאשר במשרד שלי בעבודה. אני פוגשת את הסטודנטים בזום יותר מאשר הייתי פוגשת אותם לפני ואנחנו מתקדמים בצורה ממוקדת יותר. אני אפילו חושבת שאני מכינה את השיעורים בצורה טובה יותר כשזה ככה. ב-20 לאפריל אני אמורה להעביר הרצאה לקהל הרחב באתר של האוניברסיטה. אם זה מעניין אתכם אביא לכאן לינק. 

פוסט פחות קוהורנטי אבל מי קוהורנטי בימינו? שנמשיך לשמור על הבריאות והשפיות עד כמה שניתן ומאחלת החלמה מהירה לכל החולים באשר הם. מודה לכל האנשים המדהימים שמתנדבים ועוזרים ומנסים לשפר. זה באמת מוציא הרבה טוב מהרבה אנשים אמיצים. 


אין תגובות:

פרסום תגובה

Prof. Toothless

 אתמול אחרי שעתיים וחצי של עבודה מאומצת התנחלה בפה שלי שן מלאכותית חדשה. פחות נורא ממה שחשבתי אני רק כל הזמן רעבה. כמובן שאחרי שכתבתי את המש...