למידה מרחוק

יושבים בבית מאז יום רביעי וזה כבר קשה. האור היחיד שאני רואה בשינוי הגדול הזה הוא הלמידה מרחוק ומערכות התקשורת שמאפשרות לנו להפגש וירטואלית בצורה שנראית כמעט אמיתית. ליאור ממש צריך את הסדר הזה, המשימות הידועות שהוא צריך לבצע כל יום. איזו טעות היתה לשחרר את המורים לחופשה מלאה ולוותר על הלמידה מרחוק. זה ממש החזיק אותם. לשמחתי בבתי הספר שלהם המורים החליטו להמשיך על הלמידה מרחוק למרות הטעות של משרד החינוך ומשרד האוצר. היום ליאור עשה שיעור מקוון וראה את כל החברים מהכיתה במחשב ואת המורה שלו. זה נותן לו תחושה של יציבות בעולם משתנה. משהו להאחז בו. המשימה שהמורה נתנה להם היתה להתקשר לחבר אחר כל יום ולכתוב את זה במחברת. זה מקסים. מחמם את הלב. זוהר ממש לומדת ושגיא חייב את זה לקראת הבגרויות. אני יודעת שהאתר של אופק ומטח מאוד עמוסים אבל יש שעות יותר טובות וזה שקשה לא אומר שצריך לוותר. זה לא יהיה יותר קל וזה ימשך יותר זמן ממה שאנחנו חושבים עכשיו לדעתי, אז צריך להערך.

אני לא אוהבת להיות בבית ולא אוהבת את חוסר הוודאות, אבל  אתמול עשיתי פגישת קבוצה וירטואלית וסוף סוף הפוסט-דוק שבהולנד יכל להצטרף. הייתי צריכה לחשוב על זה קודם, אבל לפעמים רק הצורך מביא אותנו למצות את הפוטנציאל שלנו. פגשתי שתי קוליגות, אחד מאנגליה ואחת מארה"ב לשיחת ועידה על גרנט שהן רוצות שנכתוב ביחד. לא בגלל המרחק ולא בגלל הוירטואליות, לא הבנתי מה הן רוצות לעשות, אבל אני מקווה להבין בהמשך. שיתופי פעולה. פעם היה לי אחד ופתאום בשנה האחרונה התחילו לי שלושה חדשים. אני מאשימה את המאמר הגדול, ואולי את עצמי שמאפשרת יותר. אבל הפניות הגיעו מבחוץ, אני רק אמרתי כן.

צריך להוריד הילוך כי אנחנו בשדה מלא מהמורות. הרצון להאיץ לא יעזור לנו עכשיו, אולי יפריע. אני יודעת שכדי לשרוד את התקופה הקרובה בשלום אני צריכה לעבוד על השקט הנפשי שלי. להכיר במתח הגואה ולתת לו לגאות, ולשחרר. אין לי שליטה במה שיקרה, אין לי שליטה במה שקורה, רק במה שאני עושה כדי להמשיך לנשום בתוך התקופה הזאת. למצוא דרך לתקשר עם האנשים היקרים לי - איזה מזל שיש אינטרנט ואמצעים אלקטרוניים! למצוא את האור גם בתוך הקושי הזה. שיהיה סוף שבוע נעים!