הרבה זמן מאז הפוסט הקודם. הסמסמטר התחיל והגרנטים והחיים... אני מלמדת קורס לתואר ראשון ואני לומדת המון על הוראה והדרך להסביר דברים, בעיקר מהטעויות שלי אבל גם מההצלחות. אני שמה לב הרבה יותר לדרך בה אנשים מרצים ומה מובן ומה פחות. מרצה אורחת שהזמנתי נתנה הרצאה מופלאה והסדר והדידקטיקה שלה איפשרו לה להסביר מערכות מאוד מסובכות, היא פשוט בנתה את זה נכון. הייתי בהרצאה של פוסט דוקטורנט ששמעתי את המנחה שלו כמה פעמים ותמיד היה נראה לי שהם עושים דברים מאוד מעניינים אבל לא ממש הבנתי מה בדיוק. הפוסט הקדיש הרבה זמן להסביר על המערכת לפני שהתחיל להסביר על הניסויים הספיציפיים ואני חושבת שזה עשה הבדל עצום. הבנתי כל דבר שאמר וממש אהבתי את העבודה. אני חושבת שהיכולת של מרצה להבין מה מהדברים שנראים לו ברורים לחלוטין לא ברורים לקהל שהוא מרצה לו וכמה הוא מקדיש להסבר של הדברים האלו עושה הבדל עצום ביכולת של הקהל להבין ולהפנים את ההרצאה.
הזמינו אותי להרצות בפורום שמאוד חשוב לי ואני מרגישה את זה כמו קבלה לקהילה הזאת שאני מאוד מעריכה. באפריל וביוני ארצה בארבעה מקומות שמאוד חשובים לי על העבודה שלנו ואני רוצה להכין הרצאות מובנות ומעניינות. אני מקווה לישם שאת מה שלמדתי מההוראה.
אני כותבת גרנט גדול וקיבלתי בעיטה בישבן מחברת היעוץ שלנו. קטן מדי, ספיציפי מדי, לא ברור מה יהיה האימפקט. אז אני מנסה לפרוץ את הגבולות של עצמי, להתגבר על הפחדים ולהעז לנסות לעשות דברים שאנחנו לא יודעים איך לעשות עדיין. אני מאוד נהנית מזה. אחד הגרנטים שהכי נהניתי לכתוב. אני מנסה ללמוד לעוף ממש כמו השחף. :-)
כשסיפרת את הסיפור לשגיא לפני ארבע שנים, סיפרתי את הסיפור מתוך נקודת הראות של השחף וירדן עזרה לי למצוא דרך להשאיר אותו שחף. ואז היא ציירה את אלי הצבים בצורה כל כך נוגעת ללב שהתחלתי להזדהות גם איתם. אבל למרות שאני עכשיו יותר בעמדה שלהם אני עדיין באיזה שהוא מקום רוצה לעוף בדרך שלי. לבטא את החלומות שלי ולא לפחד מביקורת. 2019 היתה שנה נהדרת אלי. המאמר התפרסם ועוד אחד, הספר יצא לאור והתקבל באהבה גדולה, לא יכולתי לבקש יותר. אבל זאת היתה גם שנה של התמודדות עם הגבולות שאני שמה לעצמי. הקבלה של הספר גרמה לי להבין שאני לא יוצאת מספיק מהקווים במדע שלי, לא כמו שהייתי רוצה, לא כמו שאני חושבת שאני מסוגלת. גם חברת היעוץ ושיחה ארוכה עם ממיע עזרה לי להבין שהבקשה שלי לשנה הבאה היא להעז יותר ולנסות דברים חדשים כל יום. כי בלתי אפשרי זה בעצם סוג של אפשרי, כמו שקלודיה מהנסיך דרקון אומרת.
עוד דבר ששמתי לב אליו מאז שנחשפתי להוצאות ספרים הוא שהם הרבה יותר נחמדים מהאקדמיה. יותר סבלניים, פחות לחוצים, ממש נעימים לעבודה. אין פרופס שמגיעים ביום שישי וצריך להחזיר מתוקן תוך 48 שעות אחרת לא יתוקנו. אין ביקורת ארסית ופוגעת. לפי מה שאני שומעת מממיע, גם המורים יותר נחמדים אחד לשני מאשר אנחנו. אני הרבה יותר נחמדה לסביבה ממה שהייתי כשהתחלתי את המשרה, אבל עדיין אני מאמינה שאפשר יותר. זה קשה גם ככה, אז למה לקטול? תמיד אפשר להגיד דברים בצורה יותר בונה, צריך רק לרצות ולהתאמץ לעשות את זה באופן מודע.
מאחלת לכולנו שנה נהדרת, נועזת, מלאת הגשמה עצמית, נדיבות ונעימות לעצמנו ולסובבים אותנו!
הזמינו אותי להרצות בפורום שמאוד חשוב לי ואני מרגישה את זה כמו קבלה לקהילה הזאת שאני מאוד מעריכה. באפריל וביוני ארצה בארבעה מקומות שמאוד חשובים לי על העבודה שלנו ואני רוצה להכין הרצאות מובנות ומעניינות. אני מקווה לישם שאת מה שלמדתי מההוראה.
אני כותבת גרנט גדול וקיבלתי בעיטה בישבן מחברת היעוץ שלנו. קטן מדי, ספיציפי מדי, לא ברור מה יהיה האימפקט. אז אני מנסה לפרוץ את הגבולות של עצמי, להתגבר על הפחדים ולהעז לנסות לעשות דברים שאנחנו לא יודעים איך לעשות עדיין. אני מאוד נהנית מזה. אחד הגרנטים שהכי נהניתי לכתוב. אני מנסה ללמוד לעוף ממש כמו השחף. :-)
כשסיפרת את הסיפור לשגיא לפני ארבע שנים, סיפרתי את הסיפור מתוך נקודת הראות של השחף וירדן עזרה לי למצוא דרך להשאיר אותו שחף. ואז היא ציירה את אלי הצבים בצורה כל כך נוגעת ללב שהתחלתי להזדהות גם איתם. אבל למרות שאני עכשיו יותר בעמדה שלהם אני עדיין באיזה שהוא מקום רוצה לעוף בדרך שלי. לבטא את החלומות שלי ולא לפחד מביקורת. 2019 היתה שנה נהדרת אלי. המאמר התפרסם ועוד אחד, הספר יצא לאור והתקבל באהבה גדולה, לא יכולתי לבקש יותר. אבל זאת היתה גם שנה של התמודדות עם הגבולות שאני שמה לעצמי. הקבלה של הספר גרמה לי להבין שאני לא יוצאת מספיק מהקווים במדע שלי, לא כמו שהייתי רוצה, לא כמו שאני חושבת שאני מסוגלת. גם חברת היעוץ ושיחה ארוכה עם ממיע עזרה לי להבין שהבקשה שלי לשנה הבאה היא להעז יותר ולנסות דברים חדשים כל יום. כי בלתי אפשרי זה בעצם סוג של אפשרי, כמו שקלודיה מהנסיך דרקון אומרת.
עוד דבר ששמתי לב אליו מאז שנחשפתי להוצאות ספרים הוא שהם הרבה יותר נחמדים מהאקדמיה. יותר סבלניים, פחות לחוצים, ממש נעימים לעבודה. אין פרופס שמגיעים ביום שישי וצריך להחזיר מתוקן תוך 48 שעות אחרת לא יתוקנו. אין ביקורת ארסית ופוגעת. לפי מה שאני שומעת מממיע, גם המורים יותר נחמדים אחד לשני מאשר אנחנו. אני הרבה יותר נחמדה לסביבה ממה שהייתי כשהתחלתי את המשרה, אבל עדיין אני מאמינה שאפשר יותר. זה קשה גם ככה, אז למה לקטול? תמיד אפשר להגיד דברים בצורה יותר בונה, צריך רק לרצות ולהתאמץ לעשות את זה באופן מודע.
מאחלת לכולנו שנה נהדרת, נועזת, מלאת הגשמה עצמית, נדיבות ונעימות לעצמנו ולסובבים אותנו!
Use this diet hack to drop 2 lb of fat in just 8 hours
השבמחקAt least 160000 women and men are using a simple and SECRET "water hack" to lose 2lbs each night in their sleep.
It is effective and works on anybody.
Just follow these easy step:
1) Get a glass and fill it half full
2) And then follow this strange HACK
so you'll be 2lbs thinner when you wake up!