היא מתגייסת לי ב-16 ליולי. עוד דקה ממש. אתמול בבוקר ממש בכיתי, אבל החלטתי לעשות מזה משהו טוב. לחזור מוקדם יותר הביתה כל יום ולעשות יותר דברים ביחד. אתמול נסענו לסחנה והיה ממש כיף. ישבנו במים ביחד והדגים אכלו לנו את הרגלים. אכלנו שניצלים שהכנו מראש ושיחקנו במשחק כדור מצחיק ששגיא המציא. איזה יקרים הרגעים האלו. נראה שיש סיכוי שיפרסמו את הספר שלה. אני כל כך גאה בה, לא רק בכישרון המדהים שלה, ברגישות וביכולת לראות כל שביב רגש לתוך הנשמה, אלא באדם המדהים שהיא ובדרך שהיא עשתה אל תוך עצמה והחוצה. מאמינה בה מאוד וכבר מתגעגעת. כתבתי למנהלת המעבדה שלי שעצוב לי נורא שירדן יוצאת מהבית והיא כתבה לי - ממי, היא לא ממש יוצאת היא רק מגיחה קצת. והחלטתי להסתכל על זה ככה.
אז גיחה נעימה לך ילדה שלי, אוהבת אותך כל כך!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה