יום שישי, 5 בינואר 2018

עומס

היה לי שבוע עמוס במיוחד, אחרי חודש מטורף. כינוס מחלקתי שנתי והרצאות של סטודנטים והצגה קצרה שלי, שיפוט הצעת מחקר, כתיבת דוח שיפוט לדוקטורט, אסיפות הורים לשלושת הגדולים, שליחת קורות חיים אחרונות אחרונות לוועדה הקובעת (אחלו לי בהצלחה) וברקע אני מנסה לסיים לכתוב את הגרנט. ריב ממש מכוער בו אני הייתי הכעורה המרכזית עם ממיע, בעיקבות הלחץ. הוא צעק יותר חזק אבל אני אמרתי דברים יותר מגעילים.

זה יותר מדי בשבילי. הכל ביחד.

עכשיו הקטנים הביאו לי פאזל שהרכיבו שאתלהב, ואכן התלהבתי.

אני פרושה יותר מדי דק (תרגום לא משהו ל - spread too thin).

בכינוס המחלקתי סטודנטית שלי זכתה במקום השני בהרצאות וסטודנט שלי זכה במקום השני בפוסטרים. מאוד גאה בהם אני. זה היה כינוס מקסים, כל כך יפה לראות את הסטודנטים שלנו גדלים ומתפתחים כל כך יפה. ההרצאות היו ברמה של כנס בין לאומי והייתי גאה ושמחה להיות חלק מזה.

היום בבוקר, ישבתי לי קצת במיטה, לפני שהריצות החלו. בדקתי שסיכמתי נכון את הנקודות וחס וחלילה לא טעיתי (אכן, לא טעיתי.). הסתכלתי על הגשם ולא רציתי לצאת החוצה. אבל נסעתי להביא לקטן את המעיל מהגן ואז החלטתי שאפשר לנסוע להביא את הגדול מהטכניון ולקנות לדג הקרב שקיבלנו אקווריום. קנינו אקווריום חמוד ועוד שישה דגים כדי שלא יהיו לבד (גופים, לא קרב) ומחמם למים. ממיע עדיין כעס עלי, גם כי לא רציתי לקנות אקווריום ענק ממישהו שמוכר אבל עזר לנו להכניס הכל למקום. עכשיו הם שוחים להם בצוותא ונראים חמודים מאוד.

אז בישלתי עם הילדים ביחד, שניצלים ועוף עם ירקות ונודלס ואנטיפסטו ואז התקלחתי וזחלתי למיטה, להרגע ולכתוב פוסט.

אני חושבת שבינתיים אשאר כאן, בבלוגגר. העיצוב כאן יותר נחמד, אין סכנת סגירה מדי שני וחמישי ונעים לי. השכנים אותם שכנים ואני מקווה שנמשיך להפגש. בינתיים לא מרגישה הבדל דרמטי.

סוף שבוע טוב שיהיה לנו ושבוע רגוע סוף סוף!

11 תגובות:

  1. אכן נשמע עמוס, ולחוץ, כך שלא פלא שהלחץ גורם לטונים לעלות. קחי את השבת החורפית להתרגעות, היא בדיוק מתאימה לזה, ותבלי יחד עם הילדים המקסימים שלך ועם ממיע, עד שהכל ירגע.

    גם אני נשארת בבלוגר, אין סיבה שלא כל עוד ממשיכים את הקשרים שהחלו בישרא. אך חוזרת שוב על ההמלצה להתקין דיסקוס- זה מאוד נוח לגבי ההתנהלות עם התגובות. אני בכלל לא מצליחה להגיב כמשתמש גוגל מכל מחשב. והדיסקוס נותן מידע על כל תגובה ישר למייל. אם אני הטכנופובית הצלחתי להתקין, גם את תצליחי. שבת טובה לכולכם!

    השבמחק
    תשובות
    1. את צודקת. ניסיתי כמה פעמים להתקין את דיסקוס אבל זה לא הולך לי, לא מבינה למה. מה היתרון בזה לאלו שמגיבים כאן?

      תודה על מה שכתבת. אני עם הילדים ועם ממיע, אבל הוא עדיין מאוד פגוע ואני לא לוחצת על התקרבות כי הוא צריך את הזמן. אנחנו נצטרך לדבר על זה. מה שאמרתי לא היה במקום וגרם לו להרגיש מאוד רע ואני מאוד מצטערת על זה. אמרתי לו שאני מצטערת, אבל המילים כבר נאמרו ופגעו, והיתה בהן אמת שמאוד פגעה בו.

      מחק
    2. מבינה מה שאת כותבת. לגבי האמת הפוגעת, זה יכול להיות מאוד מטלטל אבל בסך הכל טוב לדעת גם אמיתות לא נעימות כי זה בסיס לצמיחה, אם כי באמת מצריך תהליך שלו עם עצמו ועיבוד של הדברים ומובנת ההתכנסות העצמית.

      לגבי דיסקוס תתקיני דרך בלוג שבו זה מותקן- יש אפשרות הכי למטה בסוף התגובות של - הוסף דיסקוס לאתרך. יש גם מדריך של אליפל בבלוגר בשפת הקודש.

      מחק
    3. ניסיתי, בדיוק מה שאמרת ולא עבד לי. לא יודעת למה. אולי כשהלחץ ירד קצת אנסה שוב. היתה שם אמת, אבל היא היתה חלק מאמת יותר גדולה והרבה פחות פוגעת. לא היה צריך להאמר ככה. היה צריך להדבר בצורה רגועה ולא מכוונת מטרה. בפעם הבא... בינתיים דיברנו ודברים נרגעו. חבל לי שקרה בכל מקרה.

      מחק
  2. אני כאן, ממשיכה לעקוב...
    זה יפה שאת מתפקדת בתוך העומס הזה,
    אני יכולה להחזיק ככה תקופות קצרות, אבל לאורך זמן אמצא דרך לברוח

    השבמחק
    תשובות
    1. שמחה שאת כאן. לא משנה באיזה שם. :-)
      אני לא מצליחה לתפקד בתוך זה באמת. זה לא טוב לי. השבוע הזה הלוח שלי כמעט ריק לגמרי. תמיד יש התמלאויות פתאומיות, אבל כשאני מסתכלת על השבוע הזה הוא הרבה יותר רגוע. מקווה שבאמת ירגע...

      מחק
  3. המון בהצלחה עם הקידום. לועדות הללו יש דרכים להוציא ממך את המיץ, ולא פלא שאת על הקצה. ותמיד הקרובים ביותר (ממיע) חוטפים הכי קשה. אם היתה שם אמת אולי זה היה צריך להאמר, רק ודאי לא בתנאים כאלה. צריך להפריד בין התוכן ובין הצורה, עד כמה שאפשר. יש דרך לומר גם אמיתות נוקבות.
    וגם ההצלחות עם התלמידים עוזרות. זה והמשפחה זה הדלק ההכרחי כדי להמשיך בשבועות הפסיכיים הללו של החודש האחרון של הסמסטר.

    השבמחק
    תשובות
    1. צודקת לגמרי, זה לא עשה לי טוב ההתעסקות עם קורות החיים כשברורה המטרה הספיציפית. המזכירה היתה מקסימה ומאוד חיובית ועוזרת, אבל עדיין, זה סוג של מבחן שהציון שלו קובע מאוד ולכן, למרות שלכאורה אין ספק, זה מלחיץ. מקווה לטוב!

      זה היה שבוע מטורף. אני מקווה שהשבוע הקרוב יהיה יותר רגוע. הוא כמעט ריק מפגישות והתעסקויות למינהן. נקווה לטוב!

      שבוע טוב ורגוע גם לך!

      מחק
  4. באמת נשמע שהעומס והצורך להתפרש על פני כמה וכמה (יותר מדי) תחומים ותפקידים גובה את המחיר שלו, וכמו שכבר אמרו לך כאן: כמעט תמיד זה יוצא דווקא על הקרובים ביותר. לא תמיד זה פוגע ככה - כנראה היה כאן שילוב של שחרור קטלני אבל הכרחי של קיטור, יחד עם התפלקות של דברים שהתאפקת לא לומר אותם (כי ידעת, שלמרות שהם נכונים, אמירתם בקול רם תפגע) ויצאו יחד עם כל הלחץ. מבינה את הצער ואת החרטה שלך, אבל הדברים כבר יצאו, התנצלת, ועכשיו צריך לתת זמן להפשיר ולהתקרב בחזרה.
    גאווה גדולה באמת על הסטודנטים - על הכינוס, על ההרצאות, על הפרסים. איך שכתבת "מאד גאה בהם אני" עשה לי אסוציאציה של יודה ממלחמת הכוכבים (אתם עוקבים אחר סדרת הסרטים הזאת?) - ודמיינתי אותך כמוהו, המורה החכם שמשתף את הידע והחוכמה שלו עם תלמידיו וחרד להם וגם גאה בהם כשהם מגיעים להישגים.....
    תתחדשו על האקווריום - זה בסדר שדג הקרב יחד עם הדגים האחרים? חשבתי שהוא צריך להיות לבד.....
    שיהיה שבוע נעים ופחות לחוץ ומלא התקרבות והתפייסות.....😘

    השבמחק
    תשובות
    1. איזו תגובה מחממת לב כתבת לי! מאוד אוהבת את מלחמת הכוכבים ויוצא משפטי יודה (בסדר הפוך) באנגלית, פעם ראשונה שראיתי שיוצאים לי משפטים כאלו בעיברית. :-)
      זה מעניין מה שכתבת על המורה החכם. ככל שהזמן עובר ואני מכירה אנשים מוכשרים מאוד ורואה עבודות של אחרים, אני יותר ויותר מזדהה עם מה שאריק אמר לי פעם. הוא אמר - "אני מרגיש שאני רוכב על פיל, ובכל שנה הפיל נעשה יותר גדול ואני נעשה יותר קטן." אני חושבת שאמרתי לו אז שאנחנו רוכבים איתו על הפיל והנוף מדהים. :-) אבל אני מבינה אותו עכשיו.

      התקרבנו בשבת. זאת היתה שבת משפחתית עם ביקור אצל שתי האימהות. לצאת מהבית עם הילדים ולבקר את המשפחה עושה לנו טוב. אחרת שנינו יותר מדי עסוקים במדע. :-)

      אני בסיפריה עכשיו, כדי לעבוד על הגרנט, אבל גם כדי לנוח קצת. זמן לעצמי. כמעט ואין לי את זה ביומיום. שבוע טוב שיהיה לך!

      מחק

פסח שמח, עד כמה שאפשר.

 ברמה האישית הכל בסדר. יותר מבסדר, אפילו טוב, אבל הענן כל הזמן מרחף מעלינו, מזכיר לנו שעוד לא הגענו. מעולם לא לקחתי את המצב הלאומי של ישראל ...