שבוע עבר מאז פיטפיט. היום בבוקר ליאור הסתכל על הציור שירדן ציירה את פיטפיט ומיטנס ותליתי ליד המיטה שלי ואמר: "הרגתי אותו בטעות". חיבקתי אותו חזק ואמרתי שאני יודעת ושאלתי אותו אם הוא עצוב. הוא אמר שהוא מתגעגע אליו ושאל אם גם אני. אמרתי שמאוד. הוא שאל אם נביא חתול חדש ואמרתי שכן, אבל לא ממש עכשיו. רק עכשיו אני מבינה כמה השיחה הזאת היתה עצובה.
שבוע עבר בדיוק, ואנחנו מסתגלים. לפני שבוע בדיוק הייתי כאן בקמפוס ליד הים וישבתי בכניסה ובכיתי על פיטפיט. היום אני לא בוכה אבל עצוב לי מאוד עדיין. ממשיכים.
----
היום נשארתי עד מאוחר במעבדה לעבוד על הגרנט. הערכת סיכון-סיכוי. אני עובדת מול חברה שמתמחה בהכנת גרנטים כאלו. זה מאוד עוזר ההערות שלה, מכוון לדברים אותם השופטים יחפשו בגרנט, עליהם הם נשאלים בההערכה. התאמה היא כל הסיפור. אני מאוד אוהבת את ההצעה הזאת. אני חושבת שיש לנו סיכוי אמיתי לגלות דברים שישנו את ההסתכלות על מערכות בקרה ביולוגיות ועל האבולוציה שלהן. סיכון משתנה - יש חלקים בטוחים ויש חלקים מטורפים, אבל ככה זה אמור לעבוד.
----
המעבר לכאן מישראבלוג פחות כואב בינתיים ממה שחשבתי. אולי הוא יכאב כשארצה לקרוא פוסטים ישנים, אבל יש לי אותם בגיבוי. פחות נוח אבל קיים. ואולי בכל זאת ישאירו את הבלוגידה כמו בית קברות לא פעיל. אני חייבת להגיד שהאסתטיקה השתפרה והתוכן נשאר מצויין בבלוגים החדשים שלכם. :-) אבל אין לי עדיין את כל הלינקים החדשים ואני לא מצליחה לגמרי לעקוב אחרי כל האפשרויות. נראה לי שאמשיך להיות כאן ואמשיך לעקוב אחריכם באשר אתם. אם אתם קוראים שלי ועדיין לא השארתם לי כתובת של הבלוג החדש (לא נמצאים ברשימת הבלוגים בצד הבלוג הזה) בבקשה תשאירו לינקים בתגובות.
אני יודעת שזה פוסט קצת שטוח. הרגשות שלי קצת שטוחים אחרי כמה שעות של כתיבת גרנט, סיכון מול סיכוי. עוד מעט אלך הביתה בשעה טובה ואצטרף למשפחה המקסימה שלי. כל כך גאה בהם על מי שהם.
אולי אני מפספסת משהו, אבל אני לא רואה רשימה בצד. אבל העיצוב יפה בעיניי (בכלל יש לבלוגספוט עיצובים יפים), וגם הרישום של הבת.
השבמחקמקווה שתתאוששו מהר. כולכם, ובמיוחד הילדון.
למעלה מצד שמאל - תחת "בלוגים אהובים". הבלוג שלך הוא הלינק הרביעי.
מחקגם העיצובים כאן וגם העיצובים בוורדפרס יותר יפים מאשר העיצובים בישראבלוג אולי כי אף אחד לא פיתח את האתר בעשר השנים האחרונות...
תודה יקירתי. הוא ואנחנו הרבה יותר טוב למרות שממשיכים להתגעגע.
ואללה! לא ראיתי את זה קודם כי הגדלתי את המסך עד כדי כך שהשוליים ברחו לי אל מחוץ למחשב :)
מחקאיזה ציור מקסים! וטוב שאתם מתאוששים לאט לאט.
השבמחקלשאלתך, פתחתי בלוג משלי סוף סוף! מוזמנת לבקר ולהרשם - prihaets@blogspot.com
הי פרי העץ! רשמתי לפני וביקרתי באתרך החדש, תתחדשי ותהני! ראיתי שהצלחת להתקין דיסקוס ואני עדיין לא מצליחה להבין איך לגרום לו לעבוד כאן...
מחקתודה! בקושי זיהיתי שזו היית את אצלי...תיכנסי לדיסקוס אצל מישהו שיש לו ותרשמי דרכו. יש הנחיות של אליפל בבלוגר בשפת הקודש שמאוד עוזרות, גם בנושאים אחרים של עריכת הבלוג.
מחקניסיתי מהבלוג שלך ולא הצלחתי. אני אנסה שןב.
מחקהסיפור על פיטפיט קורע לב. מקווה שתתגברו על זה.
השבמחקלפני כשנה סבא שלי הרג בטעות את החתולה שלו, אז אני יכולה להזדהות במידה מסוימת עם ההרגשה.
לגבי המעבר מישראבלוג, התהליך להעביר את כל הפוסטים והתגובות לכאן לא מסובך כמו שהוא נראה.
אני ממש מצוערת על סבא שלך, הוא בטח לקח את זה מאוד קשה. זה מאוד עצוב. אפשר להעביר את הבלוג משם לכאן? זה לא דורש פורמט מסויים?
מחקאפשר להעביר את הבלוג משם לבלוג בוורפרס, ואז מוורדפרס להעביר את הבלוג לכאן.
מחקלקנקן התה יש כאן http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851885&blogcode=14934704 מדריך לאיך לעשות את זה.
זה תהליך קצת מעיק, אבל שווה את זה לדעתי.
וואו, חתיכת דרך צריך לעשות. הצלחתי להעלות כמה מהפוסטים הישנים שלי לוורדפרס והתייאשתי. אולי יש דברים שצריך להפרד מהם, במיוחד כשאין לי באמת זמן לעשות את זה. תודה על ההסבר!
מחקהחיים נמשכים. מאוד עצוב לי על ליאור, וברור לי שזו שריטה רצינית, רגשי האשם האלה על שהרג את החתלתול, בטעות. נראה לי שאתם עושים את זה נכון: לא ממהרים להביא 'תחליף', נותנים לתהליך האבל זמן ומקום, ובסוף גם מרפא. והגרנט נשמע מבטיח. אני הייתי נותנת לך :) 💜 (הצבע בגלל הקיפודים)
השבמחקהצבע ירד בכביסה! :-)
מחקמאוד עצוב לכולנו. היום בבוקר ראינו סרטים בטלפון שלי וראינו סרטים גם של פיטפיט. אנחנו מתייחסים לזה כאל חלק מהחיים שלנו, לזה שהיה ושימח אותנו מאוד ולזה שהוא כבר לא כאן איתנו, לאובדן שלו וכמה עצובים אנחנו בלעדיו. זה משהו שמותר ואפשר לדבר עליו ואפשר להסתכל על הסרטים שלו ולצייר אותו ולחשוב עליו ולהתאבל. הכל בסדר. גדלתי בבית בו לא דיברו על הדברים האלו ואני חושבת שזה היה אחד הדברים הכי קשים בעיבוד כאב ואובדן והתמודדות עם כשלונות או הצלחות אפילו. אני זוכרת שהפסיכולוגית המדהימה בקלטק אמרה לי על האבל על אבא שלי שיש כאבים שאי אפשר לעקוף, צריך לעבור דרכם והקונצפט היה לי חדש לגמרי. אבל מאז זאת נשמעת לי הדרך הכי נכונה. לדבר על זה כשצריך, לשתוק כצריך, לעשות מה שמרגישים ושמותר יהיה להרגיש הכל.
אני רק רוצה לבדוק אם אפשר להגיב כאן בלי קודי אימות ושאר חסמים...
השבמחקועכשיו אני בודקת אם אני מקבלת הודעה על תשובה...
מחקאז לא... לא קיבלתי
מחקשמחה מאוד לראות אותך כאן! בבקשה תעדכני אותי כשאת פותחת בלוג חדש.
מחקכואב לי הלב על ליאור ועל ההרגשה הזאת שהוא הרג יצור חי.......
השבמחקזה קרה לאחיינית שלנו כשהיתה קצת יותר גדולה מליאור - היא סגרה את ארגז המצעים שלה בדיוק כשהחתולה קפצה פנימה, והחתולה נהרגה על המקום. דווקא האחיינית שלי לקחה את זה בקלות, יחסית, לפחות כך זה נראה כלפי חוץ. הייתי די המומה מזה.
מאחלת הצלחה רבה עם הגרנט, ועם השיקום של שמחת החיים במשפחה........טוב שאתם לוקחים זמן להתאבל ולעכל לפני שמתחילים שוב עם חתול חדש......
נשמע מזעזע התקרית עם האחיינית. אני חושבת שילד לוקח את זה כמו שהסביבה שלו נותנת לו לקחת את זה. אם מנקים את השברים וממשיכים מיד הלאה ומתעלמים ממה שהיה כי זה נורא מדי, זה יראה כאילו כלום כלפי חוץ אבל ימשיך לשרוט מבפנים. דיברתי עם אנשים שדברים כאלו קרו להם בילדות (להרוג או לגרום למוות של חיה בטעות) וזה משהו שהם לוקחים אותו איתם כל החיים. לכן היה חשוב לי לדבר עם ליאור על מה שקרה ושיגיע למצב בו הוא יכול להגיד את זה - שהוא הרג את פיטפיט בטעות ושהוא מתגעגע אליו. אני בטוחה שהוא עדיין מעבד את זה ואת התפקיד שלו בזה, אבל הוא יודע שאנחנו יודעים שזה קרה, ואנחנו עצובים על זה שזה קרה, ואנחנו אוהבים אותו מאוד בכל מקרה.
מחקאנחנו קצת יותר שמחים אני חושבת, אבל אני יודעת שכולנו מתגעגעים וחושבים על מה שקרה ועצובים גם. כשראיתי את הסרטים של פיטפיט בבוקר היה לי ברור שעוד לא הגיע הזמן לחתול חדש. יש לנו את חתולי הרחוב שאימצנו עוד לפני שפיטפיט בא אלינו והם נשארו בחצר. אנחנו יוצאים אליהם ומלטפים אותם ומחבקים אותם ונותנים להם אוכל, כך שיש לנו קצת חתולים. זה לא לגמרי בלי חתול. יש לנו גם דג קרב שליאור קיבל מהגן ליום ההולדת שלו שצריך לקנות לו אקווריום... טוב שניזכרתי! :-)
תודה יקירתי!
עצוב כלכך! :(
השבמחקאני מקווה שהשנה החדשה תאיר לכם בהצלחות ועיניים שמחות.
חיבוקים{}