יום ראשון, 20 בינואר 2019

I'm still standing, yeh, yeh yeh.

אחרי שנתיים של תהיות, המאמר שלנו נדחה מהעיתון.

ואנחנו עדיין בחיים. אבל זה חיים זה?

:-)

הגסטריטיס שלי חזר ואולי לא הלך מעולם.

ארבעת השורות האלו נכתבו במשך שבועיים. יומיים שהורדתי את הקפה והתחלתי לשתות תה עם כורכום וג'ינג'ר והיום קניתי שורש של ליקוריץ' ונראה לי שאני מביסה את הגסטריטיס הרבה יותר מחוסמי משאבות פרוטונים. אני חושבת שהרפואה המערבית טובה בהרבה דברים אבל מערכת העיכול שלנו מדברת הרבה יותר עם הרפואה הטבעית.

לא טוב לי בקשר למאמר. אני חוששת שיהיה לנו קשה לפרסם אותו. כולם אומרים שהוא מצויין והניסויים טובים אבל הטענה על הקשר בין הקוצים של הקיפוד לכלי הדם של האדם היא ספקולציה. אני חושבת שלהגיד שאין קשר אחרי כל ההוכחות לדימיון שאנחנו מראים היא ספקולציה יותר גדולה! מלחיץ אותי הדבר הזה. אני מקווה שנמצא עורך אמיץ מספיק ושופטים עם קצת אורך רוח שיתנו לנו לפרסם את המאמר הזה.

מחר אעבור אולטרה סאונד ואני מקווה שלא אגלה אבנים בכיס המרה ומחרתיים אסע עם אחותי לדבר עם האונקולוג של אמא.

תקופה לא קלה מהרבה כיוונים. של המון ספקות וחוסר בטחון. אנשים ממש מתלהבים מהרעיון או לא מאמינים לנו לגמרי ואלו שמאפשרים לפרסם או מאשרים את הגרנטים לא האמינו לנו עד עכשיו....

צריכה לקחת את ליאור לישון ואם לא אשלח יעברו עוד שבועיים...
לילה טוב ותפילה שיהיה קצת יותר קל....

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

כועסת.

 בימים האחרונים אני ממש ממש כועסת. מאוד יכול להיות שאני כואבת את המצב במדינה, ובפרט - הממשלה הנוראית שלנו ומאחר ואין לי יכולת להשפיע על זה, ...