סוף שבוע רגוע

היום ישבתי עם ירדן על הספר שהיא עובדת עליו, על הצב שרצה להיות שחף.

הסיפור מבוסס על סיפור שסיפרתי להם לפני השינה, והיא המשיכה אותו כשנתקעתי והוא יצא ממש חמוד ומעורר השראה. עכשיו היא רוצה להוציא אותו כספר במסגרת פרוייקט הסיום שלה באומנות. יצא לה מדהים בעיני. יש המון עבודה, אבל עשינו story board של כל הסיפור, ואפשר כבר לראות אותו רוקם עור וגידים, אם לא במסגרת הפרוייקט אז אחר כך, אבל זה חייב לצאת. 

זה היה כיף לצאת מהפרוייקט שלי לחלום שלה. ברקע קיבלתי הערות מחברות על הגרנט והן יעזרו לי לתקן אותו בשבוע הבא. הצלחתי לסיים את התקציר לפני סוף השבוע כך שהרגשתי שהרווחתי חופש אמיתי. ממיע יצא להיות עם אמא שלו כי המטפלת שלה בטיול וזה היה מוזר לעשות קידוש בלעדיו. 

אני לא מרגישה כל כך טוב מאז יום חמישי. וירוס אולי? כל כך הרבה סיפורים מוזרים אני שומעת סביבי שאני מקווה שזה רק וירוס ולא דברים גרועים יותר... 

כשבישלתי ביום שישי הכנתי קרפלך קנויים והם יצאו הרבה יותר טעים מהדמפלינג שעשיתי לפני כמה שבועות בעמל רב ובמשך שעות רבות. לפעמים לעבוד קשה זה לא לעבוד נכון. יש שיר של לינקן פארק שאומר

I tried so hard and got so far

 but in the end it doesn't really matter.

שאחרי שעשיתי את הדמפלינג ההם אמרתי לילדים שכנראה השיר הזה הוא על בחור שהכין דמפלינג כמוני. אחרי שהם ממש אהבו את הקרפלך הפעם, אמרתי להם שכנראה שאם עובדים קשה וזה לא יוצא זה אומר שעושים משהו לא נכון וצריך להפסיק ולעשות שינוי. אני חושבת שזה נכון.  אני חושבת שאני עובדת הרבה יותר מדי קשה ואני צריכה לקחת אויר ולהבין איפה אני עושה את זה יותר נכון לי. להגיד כן בעיקר לדברים שאני באמת רוצה לעשות ולהנות לעשות אותם.

שיהיה לי בהצלחה! שבוע טוב!