יום ראשון, 10 בדצמבר 2017

לביבה חמה ומתוקה

היום הסטודנטית השניה שלי סיימה מסטר ובהצטיינות. מאוד גאה בה. היא נתנה הרצאה מעולה וכולם אמרו כמה היא נהדרת. בניגוד לפעם הקודמת, הפעם זה מעבר לדוקטורט ואין כאן פרידה אלא המשכיות. לכן אני חושבת ששלושתינו (היא אני ומנהלת המעבדה) רוצות פשוט לחזור לניסויים ולסיים את המאמר ולסיים את הסאגה הזאת שברור עכשיו מה צריך לעשות כדי להגיש מחדש. מה ששימח אותי מאוד היה מה שאמרו עליה ועל הצמיחה שלה ואיזו סטודנטית נהדרת היא. זאת זכות גדולה לעזור לאנשים כמוה לצמוח ולגדול ולממש את הפוטנציאל שלהם.

לפני שתי תיזות, הצעת מחקר אחת, שבע בקשות למילגה ושתי עבודות סיום לשיפוט ובדיקה. העומס הולך וגדל עם הזמן, לרגע לא קטן, אבל אני נעשית קצת פחות לחוצה משום מה. שני דברים הם במוקדם העשיה, הגרנט הגדול והמאמר הגדול, שתי ביצי זהב שאני כולי מושקעת בהן. יושבת, דוגרת ומטפחת ומקווה לטוב כל הזמן.

אלו הבן הקטן שלי והחתול הג'ינג'י, רדי, שנדחק לחצר כשפיטפיט הגיע אלינו. שמנו לו מלונה ואנחנו מקפידים להאכיל וללטף אותו בקביעות. כל לילה הקטן שלי מבקש שאספר לו את הסיפור על "דב מצב רוח טוב" בגירסה שהוא הדב והאחים הגדולים שלו והחתולים, רדי ופיטפיט, הם הארנב, הצב ושני השבלולים שמתחברים אליו. רק מה, בסיפור, הדב מסרב בהתחלה לשחק איתם כי הוא אומר שהם לא דובים והוא רגיל לשחק עם דובים. החברים מתחפשים ביחד לדב - "דב מצב רוח טוב" ואז הדב משחק איתם ונהנה כל כך שכבר לא אכפת לו כשהוא מגלה שהם בעצם לא דב. הקטן לא מסכים לסרב להצעת המשחק המשותף ומיד רוצה להסכים לשחק איתם. או אז הם הולכים למכולת וקונים ארטיקים והולכים הביתה, שם אני וממיע מחכים להם. הוא קסם של ילד. מסדר כדורים, אבנים, פירות וירקות לפי הגודל בטורים אינסופיים וקורא להם בשמות של כוכבים שהוא מכיר מהסרטים שהוא רואה ביוטיוב. הוא התחיל לכתוב את השמות שלהם באנגלית וזה נראה לא רע בכלל. הוא מכיר הרבה יותר כוכבים ממני, אני עוד חשבתי ש VY CANIS MAJORIS הוא הכוכב  הכי גדול, אבל גילו כבר היפר-ענק אדום גדול ממנו.

אני מגלה שכשאני חוזרת הביתה בזמן אני פחות לחוצה מאשר כשאני נשארת עד מאוחר. מאזן אותי הבית. מחזיר את המרכז אלי. עוד מעט חנוכה והיום עשינו ביחד לביבות מתפוחי אדמה. מתוקות הן לא היו, כי לביבות הן מלוחות, אבל טעימות הן היו, ביותר. ממיע שם קערה ממש קטנה לאיסוף כי ידע שהן יאכלו לפי שיצטברו, ואכן, בתום שבעה תפוחי אדמה וארבע או חמש ביצים, לא נותרה לביבה על כנה.

חנוכה שמח לכולם!

6 תגובות:

  1. תמונה מתוקה :)
    תתחדשי על הבלוג!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה עדה! עדיין לומדת את המקום...

      מחק
  2. קסם של תמונה, ותענוג לשמוע על הרוגע שפושט עלייך - בעבודה, בבית, באיזון שבין שניהם.
    אני אגב יודעת שאת מחכה להסברים לגבי דיסקוס.....אני עצמי הרי כבר שכחתי - עשיתי זאת לפני כשנה וחצי - אז לצורך התרגול הוספתי דיסקוס לבלוג הגיבוי שהעתקתי (את כל התוכן שנכתב בישראבלוג לפני שהתחלתי כאן).....זה לא עבר חלק אבל בסוף זה עבד - ועדיין יש "בעיית סנכרון תגובות" שאני מקבלת עליה מיילים מדיסקוס.....קראתי קצת ב-help שלהם וכנראה שהתקלה אצלם בכלל באופן כללי מול בלוגגר. מעניין אם עוד אנשים נתקלו בזה....
    בכל מקרה ברגע שזה יסתדר אנסה לכתוב לך בצורה פשוטה וברורה מה לעשות.........😘

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה אמפי! מחכה בסבלנות להסבר... :-)

      מחק
  3. לגדל מישהו צעיר ולראות אותו פורח זו זכות ענקית. מעבר למקצועיות יש את מה שאת נותנת באופן אישי. וכמו שכתבת, את צריכה לשמר את מקורות האנרגיה שלך = בית.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה אורון. שני הדברים שכתבת מאוד נכונים.

      מחק

פסח שמח, עד כמה שאפשר.

 ברמה האישית הכל בסדר. יותר מבסדר, אפילו טוב, אבל הענן כל הזמן מרחף מעלינו, מזכיר לנו שעוד לא הגענו. מעולם לא לקחתי את המצב הלאומי של ישראל ...