יום רביעי, 4 ביולי 2018

הקריאה מרגיעה אותי

אנחנו מתקדמים לקראת סיום המאמר הגדול, אני מקווה, וכבר כתבתי את רובו. אני טסה בסוף החודש לכנס בו אנחה מושב, די לראשונה. הייתי אמורה להיות למודת ניסיון בהנחיה מושבים, אבל אני לא ממש. תמיד קשה לי להציג מרצים, אני מסתבכת עם הפרטים ומתרגשת מדי. הפעם זה הרבה יותר מזה, אני צריכה להציג רבע שעה של הקדמה לנושא, ולדאוג לכך שיתקיים דיון של 20 דקות אחרי כל אחת משלושת ההרצאות המוזמנות.... כנס גורדון, כך הם עושים את זה. 

כדי שזה לא יהיה פשוט, המושב הוא חצי בתחום המומחיות שלי, וחצי בתחום שאני מתחילה גמורה בו. זה אומר שאבין חצי ממה שאגיד וחצי ממה שהאנשים ירצו עליו, מקווה שהחצי הזה יספיק. 

היום כשהפחדים ישבו לי על כל נקודה בגוף, לקחתי את עצמי לסיפריה והוצאתי מהמדף שלושה ספרים על אבולוציה. אחד מהם של העורך של המאמר הגדול. התחלתי לקרוא, ולאט לאט הפחד נרגע, מעצמו. הוא אסף שם סקירות של המומחים לנושא, ובחר אנשים שכותבים ברור ונקי, ועם כל מאמר, חוסר הוודאות התחיל להרגע. מושגים ומילים התחברו, הבנתי הרבה יותר טוב איפה אני עומדת, על אלו ענקים. 

מחר אמשיך בנושא הבקרה ואבולוציה של צמיחת עצמות ושיניים, הנושא בו אגע בכנס. מקווה שימשיך להרגע.

ירדן עדיין מתגייסת עוד שבועיים. עם עובד עדיין רוצים להציע לה חוזה על הספר שלה. ממיע מנסה ללכת בכיוון חדש ולעשות הסבה להוראה, הילדים בבית חוץ מליאור. בינתים הקיץ לא רגוע ונינוח כמו שהייתי רוצה, אבל הוא מתקדם והוא נעים לפרקים. 

קראתי את המעון של מיס פריגרין לילדים משונים. מאוד אהבתי את שני השלישים הראשונים של הספר ואז התאכזבתי. הוא ממש פישל בתיאור המפלצות והמוטיבציה שלהן בעיני.  

שיהיה המשך שבוע טוב ושדברים יעברו בשלום ובהצלחה...


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

פסח שמח, עד כמה שאפשר.

 ברמה האישית הכל בסדר. יותר מבסדר, אפילו טוב, אבל הענן כל הזמן מרחף מעלינו, מזכיר לנו שעוד לא הגענו. מעולם לא לקחתי את המצב הלאומי של ישראל ...